בית משפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בה קבע בית המשפט המחוזי, כי קבלן המבקש להפוך שטח משרדים בבנין לדירת מגורים אינו יכול לעשות זאת ככל שלא קבע זאת במפורש בחוזי המכר של הדירות בבניין וכאשר קיימת לו התחייבות סותרת בחוזה של אחת הדירות.
בית המשפט קבע, כי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 ביקש ליתן לקונה הגנה מיוחדת, בין היתר בשל מעמדו הנחות של הרוכש ביחס לזה של הקבלן, במיוחד כאשר הרכישה נעשית עוד קודם שהחלו בביצוע עבודות הבנייה.
בית המשפט קבע, כי נדרשת בהירות ושקיפות בחוזי מכר, לרבות דרישה קפדנית בנוגע לנוסח ברור ומובן שאינו יכול להתפרש לשני מובנים. זאת גם בין הקבלן לכל רוכש וגם ביחס בין הרוכשים, כך שהגבלות שלקח על עצמו קבלן עם רוכש אחד, יחולו עליו גם ביחסיו עם הרוכשים האחרים.
.
פורסם ב אפיק משפטי 084 14.09.2011