בורר רשאי לבסס את החלטתו גם על עילות שלא נטענו על ידי מי מהצדדים

בפסק בוררות נקבע, כי בין הצדדים להליך לא נכרת הסכם מחייב, אך אחד הצדדים מחויב לשלם עבור מניות שהועברו אליו. הבוררים קבעו קביעה זו על בסיס עילה משפטית שלא נטענה על-ידי מי מהצדדים ועל כן הוגש בקשה לביטול פסק הבוררות.
בית המשפט העליון קבע, כי מרגע שצדדים החליטו להעביר את יישוב הסכסוך ביניהם לבוררות, הסמיכו הצדדים את הבוררים ליישב עבורם את הסכסוך, בכפוף לכללי הכרעה אשר נקבעו בהסכם הבוררות; לפיכך, ככל שהכרעת הבוררים נוגעת ישירות לסכסוך אשר נתגלע בין הצדדים, ולא לסכסוך אחר או לעיסקה אחרת, וככל שהכרעת הבוררים עומדת בכללים אשר נקבעו בהסכם הבוררות, הרי שהבוררים לא חרגו מסמכותם לדון בסכסוך, עת הכריעו ישירות בסכסוך בו נתבקשו להכריע, אף-על-פי שהכרעתם נסתמכה על עילות שכלל לא נטענו על ידי הצדדים.