בעל מניות רוב בחברה טען שבעל מניות מיעוט ניצל הזדמנויות עסקיות של החברה בהיותו בעל מניות, עובד ונושא משרה בחברה מכיוון שהמיעוט עבד בחברה (ובפועל עשה את רוב העבודה ומוניטין החברה בפועל היה מבוסס על המוניטין שלו בלבד) וכשהפסיק לעבוד בחברה החברה נסגרת ולקוח מרכזי של החברה החל לעבוד מול החברה החדשה שפתח בעל מניות המיעוט.
בית המשפט קבע שנושה משרה חב חובת אמונים לחברה, בעל מניות חייב בחובת הגינות לחברה ובתי הדין לעבודה קבעו שגם עובד חב חובת אמונים למעסיקו. עם זאת, לא ניתן לחייב בעל מניות, נושא משרה או עובד להמשיך ולעבוד בחברה ולכן הפסקת עבודה בחברה אינה הפרת חובת אמון.
לגבי העובדה שהלקוח המרכזי עבר לעבוד עם החברה החדשה שבעל מניות המיעוט הקים לאחר שפרש, אמנם הזדמנות עסקית של החברה מוגנת גם כשהחברה לא יכולה לנצל את ההזדמנות, אולם במקרה הזה ההזדמנות לא היתה של החברה משום שהלקוח עבד עם החברה רק בגלל אותו בעל מניות מיעוט.