גם בהעדר אמנה בין המדינות פסק חוץ ניתן לאכיפה בישראל

בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה בקשה לאכיפת פסק חוץ שהגישה חברה לאכיפתו של פסק דין שניתן בבית משפט ברוסיה. הליך אכיפת פסק חוץ מטרתו להעמיד לרשות נושה שעניינו נדון והוכרע במדינה זרה את כלי האכיפה של המדינה בה מצוי החייב או שבה מצויים נכסיו.
בית המשפט קבע, כי פסק החוץ ממלא את התנאים לאכיפה הקבועים בחוק: פסק החוץ ניתן על-ידי בית משפט מוסמך ברוסיה; פסק החוץ חלוט ואינו ניתן עוד לערעור; פסק החוץ ניתן לאכיפה בישראל מאחר שמדובר בחיוב כספי ותוכנו אינו נוגד את תקנת הציבור; פסק החוץ בר ביצוע ואכיף במדינה בה ניתן. המחלוקת בענייננו נסובה בעיקר סביב התנאי בחוק הקובע שפסק החוץ ניתן במדינה שאין מניעה לאכוף בה פסקי דין חלוטים שניתנו בישראל ושקיימת הדדיות באכיפה.
בית המשפט קבע, כי הפסיקה פרשה בזהירות רבה ובאופן מצמצם את דרישת ההדדיות באכיפה. החוק הרוסי אמנם קובע שניתן לאכוף פסק חוץ רק אם קיימת אמנה בין המדינות, אך אינו סותר אפשרות לאכיפה של פסק חוץ אף אם לא קיימת אמנה כזו וכך גם בתי משפט ברוסיה מוצאים תימוכין בסעיפי חוק אחרים וכן בחוקה הרוסית לצורך אכיפת פסקי דין זרים. בהתבסס על עקרון ההדדיות בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, המניח כללי נימוסו ביחס לחקיקה זרה וכבוד הדדי לפסיקות בתי משפט זרים, הפסק ניתן לאכיפה בישראל.