אפיק משפטי 098 28.03.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

15 פברואר 2012

עסקת מכר מספר סוגי מניות אינה ניתנת להפרדה ולאכיפה של חלקה בלבד

בין שתי חברות נרקמה עסקה לרכישת מניות. ההסכם הותנה באישור שר התקשורת, אשר לא התקבל. התובעת טענה שיש לאכוף את חלק ההסכם שאינו מותנה בתנאי. בית המשפט המחוזי דחה את תביעה הואיל והתנאי המתלה בהסכם לא התקיים. בית המשפט קבע, כי לא ניתן לחלק את החוזה למספר לחלקים מכיוון שלשון ההסכם עולה בקנה אחד עם טיב ומהות הממכר– מניות. אחד ממאפייניו המובהקים של מסחר במניות הוא הנוהג למוכרן או לרוכשן ב"חבילות". אם נקודת המוצא היא שלא נהוג למכור מניה בודדת, הרי שממילא אין מדובר במקרה "שבו הצדדים חיברו, כביכול, מספר חוזים יחד במסגרת אחת", ומשכך הרי שהחוזה לא ניתן להפרדה.

19 מרץ 2012

הסכם בין משקיע ליזמים אשר הופר על ידי המשקיע אינו מקנה למשקיע זכויות במיזם

בית המשפט דחה תביעתו של משקיע לקבל זכויות במוצר ולרשום לזכותו פטנט מכוח הסכם שנחתם בינו לבין שני יזמים, במסגרתו זכאי לבעלות של 65 אחוזים בחברה המפתחת. בית המשפט קבע כי האחוזים הגבוהים שהוקצו למשקיע משקפים את החשיבות שייחסו היזמים להשקעה הכספית הלא מבוטלת הנדרשת במיזם. משדרש המשקיע כי יצורף משקיע חיצוני תמורת דילול באחזקותיהם של היזמים בלבד, מעיד הדבר על התחמקות מקיום חובותיו, מהווה הפרה יסודית של ההסכם, ולכל הפחות הפרה צפויה, כי בכוונתו לא לממן את המשך המיזם ועל כן מאפשר ביטול ההסכם עימו. עוד נפסק, כי לא היה בתרומתו של המשקיע דבר של ממש כדי להקנות לו זכויות במוצר ותרומתו לפיתוח המיזם הינה שולית, ומסתכמת במימון שיווק ומכירת המיזם, שלב שטרם התרחש והמשקיע אף התחמק מלקיימו. כך, אין המשקיע יכול לטעון לזכויות ישירות במוצר.

05 מרץ 2012

לא ניתן לתקן הסדר נושים שאושר, יש לבקש לבטלו להשים הסדר חדש במקומו

בית המשפט דחה בקשה לתיקון צו המאשר הסדר נושים לחברה לפי סעיף 350 בחוק החברות. בית המשפט קבע שההסכם אושר לאחר שעמד בכל ההליכים הנדרשים על פי דין. ההסדר אושר באסיפת הנושים של החברה ברוב מספרי של המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, ומנה שלושה רבעים מהנושים שנכחו בהצבעה, ההסדר פורסם והאסיפה כונסה כדין. כדי לשנות את ההסדר יש לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההסדר ולקבוע הסדר חדש, דבר שבמקרה זה אינו בר ביצוע עקב היותו של ההסדר סופי וחיוני להמשך קיומה של החברה והינו מחייב הן את החברה והן את כלל נושיה, ובנוי באופן שיאפשר לחברה להמשיך את פעילותה, יסייע להבראתה ובמקביל יאפשר לחברה לפרוע את חובותיה מול נושיה.

19 מרץ 2012

גם בהעדר אמנה בין המדינות פסק חוץ ניתן לאכיפה בישראל

בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה בקשה לאכיפת פסק חוץ שהגישה חברה לאכיפתו של פסק דין שניתן בבית משפט ברוסיה. הליך אכיפת פסק חוץ מטרתו להעמיד לרשות נושה שעניינו נדון והוכרע במדינה זרה את כלי האכיפה של המדינה בה מצוי החייב או שבה מצויים נכסיו. בית המשפט קבע, כי פסק החוץ ממלא את התנאים לאכיפה הקבועים בחוק: פסק החוץ ניתן על-ידי בית משפט מוסמך ברוסיה; פסק החוץ חלוט ואינו ניתן עוד לערעור; פסק החוץ ניתן לאכיפה בישראל מאחר שמדובר בחיוב כספי ותוכנו אינו נוגד את תקנת הציבור; פסק החוץ בר ביצוע ואכיף במדינה בה ניתן. המחלוקת בענייננו נסובה בעיקר סביב התנאי בחוק הקובע שפסק החוץ ניתן במדינה שאין מניעה לאכוף בה פסקי דין חלוטים שניתנו בישראל ושקיימת הדדיות באכיפה. בית המשפט קבע, כי הפסיקה פרשה בזהירות רבה ובאופן מצמצם את דרישת ההדדיות באכיפה. החוק הרוסי אמנם קובע שניתן לאכוף פסק חוץ רק אם קיימת אמנה בין המדינות, אך אינו סותר אפשרות לאכיפה של פסק חוץ אף אם לא קיימת אמנה כזו וכך גם בתי משפט ברוסיה מוצאים תימוכין בסעיפי חוק אחרים וכן בחוקה הרוסית לצורך אכיפת פסקי דין זרים. בהתבסס על עקרון ההדדיות בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, המניח כללי נימוסו ביחס לחקיקה זרה וכבוד הדדי לפסיקות בתי משפט זרים, הפסק ניתן לאכיפה בישראל.

20 פברואר 2012

הטבעת סימן מסחר מזויף הזהה לסימן המסחר של המותג מקלה על הוכחת הפרת סימן המסחר

תביעה לקבלת פיצויים בגין הפרת סימן מסחר ועוולה של גניבה בעין התבססה על פשיטה שנערכה בבית מגוריו של הנתבע ושבמסגרתה נתפסו 125 פריטי לבוש מזויפים הנושאים את סימן המסחר של התובעת. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי התובעת הוכיחה את הדרישות שנקבעו בחוק ובפסיקה ובפרט משום שמדובר בסימן מפר הזהה לחלוטין למותג (להבדיל מסימן דומה שאז יש להוכיח את המבחן המשולש במלואו, דהיינו מבחן 'המראה והצליל', מבחן 'סוג הסחורות וחוג הלקוחות', ומבחן 'יתר נסיבות העניין' - מבחן שגם הוא הוכח במקרה זה). עוד, נקבע כי הנתבע עוול בעין שכן לתובעת מוניטין מובהק ומוכח ואין נסיבות אחרות שיכולות להסביר את פעולת המעוול. הפיצויים שנפסקו היו פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 80,000 ש"ח ובהתאם להלכה הקובעת כי שיעור הפיצויים נקבע בהתאם לזכויות שהופרו ולא מספר היצירות המפרות.