הטבעת סימן מסחר מזויף הזהה לסימן המסחר של המותג מקלה על הוכחת הפרת סימן המסחר

תביעה לקבלת פיצויים בגין הפרת סימן מסחר ועוולה של גניבה בעין התבססה על פשיטה שנערכה בבית מגוריו של הנתבע ושבמסגרתה נתפסו 125 פריטי לבוש מזויפים הנושאים את סימן המסחר של התובעת.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי התובעת הוכיחה את הדרישות שנקבעו בחוק ובפסיקה ובפרט משום שמדובר בסימן מפר הזהה לחלוטין למותג (להבדיל מסימן דומה שאז יש להוכיח את המבחן המשולש במלואו, דהיינו מבחן 'המראה והצליל', מבחן 'סוג הסחורות וחוג הלקוחות', ומבחן 'יתר נסיבות העניין' - מבחן שגם הוא הוכח במקרה זה).
עוד, נקבע כי הנתבע עוול בעין שכן לתובעת מוניטין מובהק ומוכח ואין נסיבות אחרות שיכולות להסביר את פעולת המעוול.
הפיצויים שנפסקו היו פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 80,000 ש"ח ובהתאם להלכה הקובעת כי שיעור הפיצויים נקבע בהתאם לזכויות שהופרו ולא מספר היצירות המפרות.