אפיק משפטי 097 14.03.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

26 פברואר 2012

בחינת שוויה של חברה תתבצע בהתאם לשיטת היוון תזרים מזומנים (DCF)

בית המשפט לענייני משפחה נדרש להחלטה בעניין הדרך בה מעריכים שוויה של חברה וקבע שבכדי לקבוע שווי יש לעבור מספר אבני דרך: ראשית, יש לבחור שיטת ההערכה המתאימה, שנית, יש לוודא, כי הנתונים המשולבים בה הם נתונים ריאליים כמקובל, שלישית, יש לעשות שימוש זהיר ביותר בקביעת שיעור הריבית להיוון. הלכת עצמון נ' בנק הפועלים היא ההלכה הפסוקה ביחס למודל הערכת שווי חברה ובה נקבע, כי שיטת "היוון תזרים מזומנים" זכתה להיות השיטה הראויה להערכת שוויין של מניות במסגרת סעד ההערכה לפי סעיף 338 לחוק החברות. עוד נקבע, כי שיטה זו משקפת את המעבר משיטות הערכה שמרניות המבוססות על נתוני העבר (כגון שיטת "שווי השוק" או שיטת "השווי הנכסי"), אל עבר שיטת הערכה שאינה נסמכת רק על נתונים קיימים ויש בה גם משום צפיית פני העתיד. בשיטת היוון תזרים המזומנים מבקש הכלכלן לאמוד את תזרים המזומנים העתידיים הצפוי לבעלים של העסק. אמדן זה חייב לבטא את התחזיות לגבי פעילות הפירמה מעתה ועד אין סוף. תזרים המזומנים מבטא את ההכנסות הצפויות בניכוי ההוצאות, ההשקעות והמיסים. בהקשר זה נכנס למשחק שחקן מרכזי המכונה מקדם ההיוון המכונה גם "שער הניכיון". משמעותו הוא אמדן עלות ההון. עלות ההון מבטאת את תוחלת התשואה שהמשקיעים במניות הפירמה המוערכת היו יכולים לקבל בהשקעות אלטרנטיביות בעלות סיכון זהה.

04 נובמבר 2011

פעילים משניים ששלטו במידע שנמסר בדו"חות חברה ציבורית נושאים באחריות לתוכנם

בהחלטה בבקשה למחיקת תביעה בניירות ערך שניתנה לאחרונה על ידי בית משפט פדראלי בניו יורק נקבע, שכאשר פעילים משניים שלטו במידע שנמסר בדו"חות של חברה ציבורית, נושאים באחריות לנזק שנגרם לציבור המשקיעים בשל פרטים מטעים שהתגלו בהם. בתביעה שהגישו בעלי מניות בחברה ציבורית כנגדה, כנגד מנהליה, וכנגד פירמת רואי החשבון הסינית שמלווה את החברה, נטען כי רואי החשבון של החברה חתמו על חוות דעת מטעמם לפיה הדו"חות הכספיים של החברה משקפים את מצבה הפיננסי של החברה לאשורה. אולם, טענו התובעים, דו"חות כספיים אלו, שהוכנו על ידי שלוחת פירמת רואי החשבון בניו יורק, אשר לא חתמה עליהם, כללו פרטים מטעים (מעשה שעולים כדי עבירת תרמית בניירות ערך לפי חוק ניירות ערך משנת 1934). לטענת התובעים על אף שהשלוחה בניו יורק רק סייעה בהתאמת הדו"חות של החברה לדרישות הבורסה בניו יורק, קמה לה חבות כספית בשל הדיווחים המטעים שהתגלו בהם. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך ישום הלכת Janus (שנסקרה בגיליון מספר 79 מיום 6 יולי, 2011), הואיל ובנסיבות אלו עולה שהשלוחה בניו יורק קבעה הלכה למעשה את תוכן המידע שנסמר במסגרת דו"חות החברה. אנו סבורים כי לפסק דין זה עשויה להיות השלכה על חברות ישראליות הנסחרות בארצות הברית, אולם גם על חברות ציבוריות ישראליות אחרות, מאחר וסטנדרט הבחינה עשוי להיקלט בבתי המשפט בישראל.

10 פברואר 2012

גם כשקיים הסכם לחלוקת דיבידנדים חלוקה מותנית ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו דחה תביעת מפרק נגד חברי הדירקטוריון של חברת אם על כך שחילקו דיבידנד לחברת האם. המפרק טען שחלוקת הדיבידנד נעשתה שלא כדין עקב העובדה שהחברה הייתה קשורה בחוזים מול צדדים אחרים ואינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. המפרק טען שעצם התחייבויות החברה לספקיה מהוות תנאי מפסיק להסכם עם בעלי המניות בכל הנוגע לחלוקת דיבידנד ואין לחלקו עד שלא תעמוד בהתחייבויותיה, ולכן חלוקת הדיבדנד נעשתה שלא כדין. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המפרק וקבע כי לא הצליח להוכיח קשר ישיר בין חלוקת הדיבדנדים לכך שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ועליו היה לברר את העניין לבוריו עם דירקטוריון החברה לפני שפנה לבית המשפט, אך קבע שכן ניתן היה לראות את מצב אי עמידת החברה בהתחייבויותיה כתנאי מתלה לקיום הסכם בעלי המניות בחברה.

07 מרץ 2012

חתימת אדם על הסכם היא ראיה כי הסכים לתוכנו ואם חתם ללא קריאה, הסתכן מרצון

בית משפט השלום דן לאחרונה בתביעה, במסגרתה נטען לביטול הסכם מחמת תנאים מקפחים ובלתי ראויים. בית המשפט סיכם את ההלכה הקובעת, כי אדם נחזה למי שמבין, יודע וקרא את המפורט במסמך עליו חתם. דהיינו, חזקה כי חתימת אדם על גבי מסמך הינה עדות לכך שנתן הסכמתו לתוכן המסמך, לאחר שקראו והבין את מהותו. לא זו אף זו, על פי פסיקת בית המשפט העליון, אם לאדם לא ניתנה הזדמנות לקרוא מסמך היה עליו להימנע מלחתום עליו, ואם לא קראו מסיבה אחרת או ללא כל סיבה, רואים אותו כאילו לקח על עצמו מרצון את הסיכון הכרוך בחתימה על המסמך. בנסיבות אלה דחה בית המשפט את טענת ביטול ההסכם ובתוך כך קבע כי הטוענים לביטול ההסכם מחמת היותו בלתי חוקי, היו צריכים לבחון את התחייבויותיהם לפני שחתמו על ההסכם. עוד, טעות בכדאיות העסקה ואי הערכה נכונה של תוצאות החתימה על ההסכם אינן עילות לביטול החוזה.

12 מרץ 2012

רשות ערעור על פסק בורר מוכח בקשה לביטולו תינתן במקרים חריגים שבחריגים

הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בטענה, כי פסק בורר אשר ניתן לא היה מנומק ובית המשפט המחוזי סירב לבטלו מסיבה זו. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור וקבע, כי רשות ערעור על החלטה לפי חוק הבוררות לא תינתן אלא אם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניין הצדדים ובפרט בערעור בנושאים של ביטול או אישור פסק בוררות. עוד נקבע, כי לא נגרם עיוות דין משום שכל הטענות נבחנו ונדונו לגופן בבית המשפט המחוזי.

23 פברואר 2012

אכיפה סלקטיבית – שוני אידיאולוגי או פוליטי של קבוצה אינו שיקול באכיפה פלילית

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דן לאחרונה בעתירה שעניינה חוקיות החוק להפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תכנית ההתנתקות, התשס"ח-2008, אשר התקבל בכנסת ביום 25 ינואר, 2010 ("החוק"). חוק זה, קבע הסדרים מקלים שונים בעניינם של פרטים אשר התנגדותם הפומבית לתוכנית ההתנתקות עלתה כדי מעשים פליליים. טענתם המרכזית של העותרים הייתה, כי החוק פוגע בזכות לשוויון בפני החוק העולה כדי פגיעה בכבוד המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שכן לטענתם, החוק מעניק לקבוצה מסוימת המובחנת פוליטית ואידיאולוגית, פטור מהחלת הדין הפלילי על עבירות אשר בוצעו על-ידם, זאת בלי שמוענקת הקלה דומה ליתר הפרטים בחברה, ביניהם העותרים, אשר חלקם היו מעורבים בפעילות על רקע התנגדות אידיאולוגית למדיניות הממשלה בהקשרים אחרים, ונפתחו נגדם הליכים פליליים. טענה זו התבססה על עקרון האכיפה הסלקטיבית. העותרים טענו לפגיעה בשיוויון בשל אכיפה בררנית של הדין הפלילי כלפיהם. בדיון בטענה זו התבססו שופטי בג"ץ על דבריה של ד"ר מיכל טמיר ממשרדנו. ספרה של ד"ר טמיר, אכיפה סלקטיבית (2008), עוסק בנושא זה בהרחבה ומגדיר אכיפה סלקטיבית כמצב שבו למרות השוויון הלכאורי של חוקים או תקנות ניטראליים, אכיפת החוק היא מפלה באופן שרק כמה קבוצות של מפרי חוק מועמדים לדין, או בכך שיש מדיניות שונה של אכיפה המותנית בשיוך או בזהות המפר. בג"ץ ברוב של 8 שופטים מול אחד, קבע, כי החוק אכן פוגע בזכות לשוויון בפני החוק, בקובעו הסדר של אכיפה בררנית ביחס לקבוצה מסוימת וביחס לעבירות מסוימות. עם זאת נקבע, כי החוק עומד בדרישות החוקתיות, ומכאן שהפגיעה בשוויון המגולמת בו אינה עולה כדי פגיעה בזכות חוקתית המקימה עילה לביטול החוק כמו גם, ניתן לייחס לחוק תועלת חברתית העולה על הנזק שעתיד להיגרם ממנו וזאת נוכח המגבלות שנקבעו בו ומשמעותו המעשית המצומצמת.