חתימת אדם על הסכם היא ראיה כי הסכים לתוכנו ואם חתם ללא קריאה, הסתכן מרצון

בית משפט השלום דן לאחרונה בתביעה, במסגרתה נטען לביטול הסכם מחמת תנאים מקפחים ובלתי ראויים. בית המשפט סיכם את ההלכה הקובעת, כי אדם נחזה למי שמבין, יודע וקרא את המפורט במסמך עליו חתם. דהיינו, חזקה כי חתימת אדם על גבי מסמך הינה עדות לכך שנתן הסכמתו לתוכן המסמך, לאחר שקראו והבין את מהותו.
לא זו אף זו, על פי פסיקת בית המשפט העליון, אם לאדם לא ניתנה הזדמנות לקרוא מסמך היה עליו להימנע מלחתום עליו, ואם לא קראו מסיבה אחרת או ללא כל סיבה, רואים אותו כאילו לקח על עצמו מרצון את הסיכון הכרוך בחתימה על המסמך.
בנסיבות אלה דחה בית המשפט את טענת ביטול ההסכם ובתוך כך קבע כי הטוענים לביטול ההסכם מחמת היותו בלתי חוקי, היו צריכים לבחון את התחייבויותיהם לפני שחתמו על ההסכם. עוד, טעות בכדאיות העסקה ואי הערכה נכונה של תוצאות החתימה על ההסכם אינן עילות לביטול החוזה.