חברה ישראלית אשר חיפשה לרכוש נדל"ן להשקעה באירופה פנתה למתווך ספרדי וחתמה מולו על הסכם תיווך. החברה רכשה מספר נכסים אך לא שילמה את העמלות בגין רכישת הנכס השני והבאים אחריו. המתווך טען שבעלי החברה הישראלית אשר הינו גם המנהל בה חתום על ההסכמים בשם החברה ולכן חב באופן אישי. החברה הישראלית טענה שחוק המתווכים הישראלי קובע דרישות מקדמיות לתשלום עמלות ולכן אין חובת תשלום כלל.
בית המשפט קבע כי אין תחולה לדרישות חוק המתווכים הישראלי על עסקאות שנערכות מחוץ לישראל. לגבי האחריות האישית של בעל המניות בחברה הישראלית, אשר הוא שחתם על ההסכם בשם החברה הישראלית, קבע בית המשפט כי נקבע כי אמנם הוא זה שעומד בראש החברה ומקבל בה את ההחלטות העסקיות החשובות, אולם הסכם השירות נערך מול החברה, וכל החלטה שנתקבלה על ידו, לרבות ההתחייבות לתשלום דמי התיווך וההחלטה שלא לשלמם, נעשתה בשם החברה מתוקף תפקידו כמנהל בה. בית המשפט קבע, כי לא הוכח שבעל המניות התחייב באופן אישי בתשלום דמי התיווך, ועל כן אין בנסיבות העניין כדי להצדיק הטלת אחריות אישית עליו.
פורסם ב אפיק משפטי 107 01.08.2012