אפיק משפטי 107 01.08.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

22 יולי 2012

לא ניתן לתבוע מנהל או בעל מניות בגין הפרת הסכם שביצע מתוקף תפקידו בחברה

חברה ישראלית אשר חיפשה לרכוש נדל"ן להשקעה באירופה פנתה למתווך ספרדי וחתמה מולו על הסכם תיווך. החברה רכשה מספר נכסים אך לא שילמה את העמלות בגין רכישת הנכס השני והבאים אחריו. המתווך טען שבעלי החברה הישראלית אשר הינו גם המנהל בה חתום על ההסכמים בשם החברה ולכן חב באופן אישי. החברה הישראלית טענה שחוק המתווכים הישראלי קובע דרישות מקדמיות לתשלום עמלות ולכן אין חובת תשלום כלל. בית המשפט קבע כי אין תחולה לדרישות חוק המתווכים הישראלי על עסקאות שנערכות מחוץ לישראל. לגבי האחריות האישית של בעל המניות בחברה הישראלית, אשר הוא שחתם על ההסכם בשם החברה הישראלית, קבע בית המשפט כי נקבע כי אמנם הוא זה שעומד בראש החברה ומקבל בה את ההחלטות העסקיות החשובות, אולם הסכם השירות נערך מול החברה, וכל החלטה שנתקבלה על ידו, לרבות ההתחייבות לתשלום דמי התיווך וההחלטה שלא לשלמם, נעשתה בשם החברה מתוקף תפקידו כמנהל בה. בית המשפט קבע, כי לא הוכח שבעל המניות התחייב באופן אישי בתשלום דמי התיווך, ועל כן אין בנסיבות העניין כדי להצדיק הטלת אחריות אישית עליו.

05 מרץ 2012

בית המשפט ינקוט זהירות מרבית בהתערבות בשיקול הדעת העסקי של החברה

לאחרונה, בית המשפט דן בבקשה דחופה למתן צו זמני שיאסור הקצאת מניות, מאחר וההחלטה בעניין לא הובאה לאישור האסיפה הכללית. בית המשפט דחה את הבקשה ופסק כי בבואו לדון בבקשה למתן סעדים זמניים עליו לבחון מספר פרמטרים ובהם, קיום עילת תביעה, סוג הסעד, האם הוא מתאים לנסיבות המקרה, מאזן הנוחות ושיקולי יושר. בית המשפט ציין, כי עליו להימנע, עד כמה שניתן, מהמרת שיקול הדעת העסקי שנתון לחברה ציבורית בשיקול דעתו שלו. היינו, גם אם ההחלטות אינן הטובות ביותר עבור בעלי מניות מקרב הציבור, על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה בבואו לשקול האם לבטל החלטות המבוססות על שיקול עסקי ראוי של דירקטוריון החברה. לשון אחר, מקום בו מדובר בשיקול דעת סביר שאינו פסול, אין זה ראוי שבית המשפט יתערב בשיקולי החברה.

20 יוני 2012

גרם נזק תדמיתי מכוון כדי להשפיע במשא ומתן או הליך משפטי הינו פעולה פסולה וברת פיצוי

בית המשפט פסק פיצוי בגובה מליון ש"ח בגין פעולות שביצעה חברה מסחרית לשם פגיעה בשמו הטוב של צד למשא ומתן עסקי כדי להפעיל עליו לחץ במסע והמתן וזאת מבלי שהוכח קיום נזק כספי. בית המשפט קבע, כי המטרה המוצהרת היתה לפגוע בעסקי התובע ולהכפיש את שמו, בין היתר על ידי פרסומים בתקשורת, פניות לבנק עימו עבדו הוא וחברות בשליטתו, פניה לשותפים עסקיים ואף תכנית לפניה לרשויות המס. יתרה מכך, נראה כי פעולות אלו נועדו, בין היתר, לגרום נזק דווקא בעת קיום הליך בוררות בין הצדדים. בית המשפט הסיק את הכוונה וחוסר תום הלב, בין היתר, מכך שכשהסתיים ההליך הבוררות לא פירסמה החברה פרסומים מתקנים לאותם גורמים ובאותה דרך בה פרסמה את הפרסומים המגמתיים בעת ההליך. בפסק דין מקיף ומנומק כדבעי (הן משפטית והן עובדתית) דחה בית המשפט את טענות ההגנה של "תום לב" ו"אמת בפרסום" וקבע, כי "ככל שאכן קיימת פרקטיקה כאמור של מסע יחסי ציבור שמטרתו להרוס אחר, הרי שמדובר בפרקטיקה בלתי לגיטימית בעליל." בית המשפט הוסיף כי המדובר בשימוש ציני ופסול בחופש העיתונות ובחופש הביטוי וכי יש לפסוק פיצויים מוגברים כדי למנוע פרקטיקה זו, הפוגעת הן במי שנפל קרבן לתכנית מסוג זה והן בציבור בכללותו. באשר לשיעור הנזק, בית המשפט קבע, כי אמנם קשה להוכיח בנסיבות כאלה את הנזק או הקשר הסיבתי בין המעשים לנזק, אך הקשר הסיבתי נלמד מעצם העובדה שבוצעה פעולה מכוונת כדי לגרום נזק מתוך מטרה לשפר עמדות במשא ומתן. בית המשפט קבע עוד, כי אין מקום להגביל הפיצוי על הנזק הלא ממוני (היינו, הנזק שאינו ניתן להוכחה) לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק וזאת לאור כוונת המחוקק "ולאור העובדה כי השם הטוב כלול בכבוד האדם שהועלה לדרגת זכות חוקתית." יתרה מכך, לגובה העסקה במסגרתה הופעלו הלחצים הלא ראויים (באותו מקרה, 12 מליון דולר) השלכה על גובה הנזקים המוגברים שיש לפסוק.

16 יולי 2012

צו סגירת קבוצת פייסבוק מחשש להשמצות נדרש לעמוד בדרישות לצו מניעת פרסום לשון הרע

בית המשפט סירב ליתן צו הסוגר "קבוצה" באתר ה"פייסבוק" בשל חשש ללשון הרע באותה קבוצה. בית המשפט קבע, כי צו מניעה יינתן רק אם בית המשפט ישתכנע שהפרסום הצפוי מהווה לשון הרע וכי כאשר הפגיעה הצפויה למבקש צו המניעה תהיה גדולה לעומת הפגיעה שתיגרם למפרסם אם ייאסר הפרסום וכי הפגיעה לא ניתנת לפיצוי כספי בדיעבד. במקרה זה נתבקש צו שמטרתו להרתיע מלהמשיך ולפרסם ביקורת בקבוצת דיון בפייסבוק ולכן אין מקום לצו מניעה.

28 יוני 2012

נזק בגין ירידת שער מניה בשל התרשלות יש להוכיח באמצעות חוות דעת מקצועית

בנק התמהמה בהעברת מניות על פי הנחיית לקוח, וביצע את ההעברה רק לאחר חודש בו צנח שער המניה ונגרמו הפסדים ללקוח. בית המשפט קבע שבעיכוב זה התרשל הבנק, אולם בכך לא די ויש לבדוק האם ישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק ואת היקפו. לצורך הוכחת הנזק והיקפו, צירף הלקוח תדפיס מאתר פיננסי המעיד על ירידה בשערי המניות שהוחזקו בידו. בית המשפט קבע שפרסום מסוג זה אינו בבחינת עובדה ברורה הידועה לכל אדם סביר, וכן שלא מדובר באתר רשמי (כמו האתר של הרשות לניירות ערך) - שערי מניות הם עניין שבמומחיות ולכן יש להגיש חוות דעת מומחה כדי להוכיח את היקף הנזק. לגבי הקשר הסיבתי פסק בית המשפט, כי על המשקיע היה להוכיח כי במועד נקוב בו שער המניה היה "בגאות", פנה המשקיע לבנק, כדי שזה ימכור את מניותיו, ואין די באמירה סתמית שלפיה התכוון למכור את ניירות הערך בבחינת חוכמה שלאחר מעשה.