אפיק משפטי 106 18.07.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

29 מאי 2012

בית המשפט יאכוף תניית אי-תחרות המהווה חלק מהסכם מכר מניות

כחלק מהסכם מכר מניות צורף הסכם בו נקבע כי המוכרים לא יתחרו נגד החברות בהן מכרו מניות במשך שנתיים מהיום בו יפסיקו לנהל את הפעילות. משהופרה תניית אי תחרות זו, הוגשה תביעה למתן צווי מניעה. בית המשפט קבע, כי יש להתחשב ביתרון האישי למעביד והציבורי-חברתי בהגנה על המעביד מפני תחרות של העובד ושימוש במידע שרכש. שכן, קיים חשש שאם המעביד לא יוכל להגן על אינטרסים אלה – הוא לא ישקיע את ההשקעות הנחוצות ואינטרס הציבור ייפגע. מן העבר השני עומד לעובד חופש העיסוק וההתחרות, שנועדו להבטיח הקצאה יעילה של משאבים והגברת היעילות, וכן זכויות העובד עצמו שעבודתו היא קניינו הרוחני והגשמי. במקרה דנן לא מדובר ביחסי עובד ומעביד בבחינת יחסים בלתי שוויוניים בין הצדדים. מדובר באנשי עסקים שמכרו את עסקם וניהלו משא ומתן עצמאי ומפורט באשר לכל תנאי ההתקשרות – הן בעניין מכירת המניות והן בעניין תנאי העסקתם. יוצא אפוא שמייסדיי החברה קיבלו תמורה מיוחדת בגין התחייבותם לאי-תחרות, ומשכך הדבר מצדיק את אכיפת תנית אי-התחרות.

17 יוני 2012

דיני הצעת הרכש צריכים לחול גם בסיטואציה של ריבוי סוגי מניות בחברה

בית המשפט העליון דן לאחרונה בערעור סביב פרשנותו ותכליתו של המונח "הצעת רכש מיוחדת". מניות היסוד של חברה ציבורית הוחזקו בידי המדינה ושלושה בנקים ואילו המניות הרגילות הוחזקו על-ידי המדינה, הבנקים והציבור. וועדת השרים החליטה להפריט את החברה ונמכרו מניותיה. במסגרת המכירה החזיק "הקונה" ביותר מ-50% מזכויות ההצבעה בחברה. מחזיקי המניות מן הציבור טענו שהפרטה כגון דא צריכה להיעשות בדרך של "הצעת רכש מיוחדת". בית המשפט העליון קבע שקיימות שתי תכליות מרכזיות בהצעת רכש מיוחדת: חלוקה שוויונית של השליטה ומניעת עסקאות בלתי יעילות. אי לכך אדם המבקש לרכוש שליטה בחברה ציבורית בעלת מספר סוגי מניות מחויב להציע הצעת רכש לכלל בעלי המניות. הקונה רכש רק את המניות שהוחזקו על-ידי המדינה והבנקים, אך לא מניות שהוחזקו בידי הציבור. המטרה הייתה להעלות את ערך המניות שימכרו הבנקים והמדינה, דא עקא שהעלאת ערך זו לא הוצעה לבעלי המניות מקרב הציבור, ומשכך אין להצדיק את ההימנעות מהצעת רכש מיוחדת כלפי כל בעלי המניות.

16 יולי 2012

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תיקון מס' 73, התשע"ב- 2012

בחוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), תשע''א- 2011 (''תיקון 71'') נקבע, כי הפטור ממס שבח למוכר דירת מגורים בתקופה שראשיתה ב-1 לינואר 2013 וסיומה ב-1 לינואר 2021, יוקנה רק למי שלא מכר דירת מגורים בשמונה השנים שקדמו למכירה. ביום 16 יולי, 2012, חוקקה הכנסת את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תיקון מס' 73, התשע''ב- 2012, (טרם פורסם ברשומות) במסגרתו בוטל למעשה תיקון מס' 71 לחוק מיסוי מקרקעין, שמשמעו, שהתקופה בטרם מכירת דירת מגורים, במהלכה על המוכר להימנע ממכירת דירת מגורים, כתנאי לזכאותו לפטור ממס שבח, חזרה להיות כבעבר, תקופה בת ארבע שנים ודרישת שמונה השנים לא תיכנס לתוקפה. אין ספק, כי יש בתיקון החוק משום הקלה משמעותית על בעלי דירות המבקשים למכור את דירותיהם, ובכך להגדיל את היצע דירות המגורים למכירה בשוק הנדל''ן בעתיד.

05 יולי 2012

לא ניתן לבטל עסקת מכר דירה בשל אי התאמה שהועלתה רק שנים לאחר קבלת החזקה

רכשי דירה הגישו תביעה בגין ליקויי בניה. מומחה שמונה על ידי בית המשפט כדי לאמוד את עלות התיקונים גילה כי גודל החדרים בדירה קטן מהמינימום הנדרש על-פי דין. בעקבות זאת ביקשו הרוכשים לתקן את כתב תביעתם ולהוסיף סעד של ביטול הסכם המכר. בית המשפט העליון קבע, כי אמנם שני חדרים נבנו בגודל קטן ממה שמאפשר הדין (8 מ"ר). יחד עם זאת, בשל הזמן הרב שעבר בין קבלת האחזקה בדירה לבין העלאת הטענה בדבר גודל החדרים, אין זה צודק לבטל את הסכם המכר, ולכן פסק לרוכשי הדירה רק פיצויים בגין ירידת ערך.

12 יולי 2012

כדי להוכיח טענת אכיפה בררנית, יש לעמוד ברף גבוהה של נטל הוכחה

עורך דין אשר הורשע בעבירה אתית טען כי אין להרשיעו נוכח העובדה שננקטה כלפיו אכיפה בררנית של הדין. בית התייחס לעניין האכיפה הבררנית תוך ציטוט הספר "אכיפה סלקטיבית" של ד"ר מיכל טמיר, יועצת במשרד אפיק תורג'מן, והבהיר, כי אכיפה סלקטיבית היא מצב בו מדובר באכיפה הפוגעת בשוויון משום שהיא מפלה בין בני-אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. אולם, רשות מינהלית המבקשת לאכוף את החוק נהנית, כמו כל רשות מינהלית, מחזקת החוקיות, והדעת נותנת שלא בנקל ניתן יהיה להפריך חזקה זו. בית המשפט דחה את בקשת הערעור הואיל וקבע כי נדרש נטל הוכחה כבד כדי להראות שמדובר באכיפה בררנית, וזה לא הורם.