בית המשפט יאכוף תניית אי-תחרות המהווה חלק מהסכם מכר מניות

כחלק מהסכם מכר מניות צורף הסכם בו נקבע כי המוכרים לא יתחרו נגד החברות בהן מכרו מניות במשך שנתיים מהיום בו יפסיקו לנהל את הפעילות. משהופרה תניית אי תחרות זו, הוגשה תביעה למתן צווי מניעה. בית המשפט קבע, כי יש להתחשב ביתרון האישי למעביד והציבורי-חברתי בהגנה על המעביד מפני תחרות של העובד ושימוש במידע שרכש. שכן, קיים חשש שאם המעביד לא יוכל להגן על אינטרסים אלה – הוא לא ישקיע את ההשקעות הנחוצות ואינטרס הציבור ייפגע. מן העבר השני עומד לעובד חופש העיסוק וההתחרות, שנועדו להבטיח הקצאה יעילה של משאבים והגברת היעילות, וכן זכויות העובד עצמו שעבודתו היא קניינו הרוחני והגשמי. במקרה דנן לא מדובר ביחסי עובד ומעביד בבחינת יחסים בלתי שוויוניים בין הצדדים. מדובר באנשי עסקים שמכרו את עסקם וניהלו משא ומתן עצמאי ומפורט באשר לכל תנאי ההתקשרות – הן בעניין מכירת המניות והן בעניין תנאי העסקתם. יוצא אפוא שמייסדיי החברה קיבלו תמורה מיוחדת בגין התחייבותם לאי-תחרות, ומשכך הדבר מצדיק את אכיפת תנית אי-התחרות.