רוכש דירה שלא חתם על הסכם מכר (אך המוכר חתם עליו) ביקש, שבית המשפט יכיר בזכויותיו בדירה למרות שעת נוסח הסכם המכר הדירה הייתה ממושכנת ומאוחר יותר נמכרה לבעל המשכון אך גם עסקה זו טרם נרשמה במרשם המקרקעין.
בית משפט קבע, שבמקרה בו התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום מכר את הנכס לאדם אחר בעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אלא אם הרוכש השני פעל בתום- לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בתום לב ובטרם נרשמה העסקה הראשונה.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי ההסכם הראשון בזמן הינו הסכם מחייב למרות שאינו חתום מכיוון שהוא מכיל את כל התנאים והנסיבות הדרושים ליצירת ההתקשרות החוזית, בייחוד כשדווקא הצד היחיד שאינו חתום על החוזה, הוא אשר טוען כי מדובר בהסכם מכר מחייב. החוק אינו שולל תוקפה של עסקה במקרקעין אשר בוצעה לאחר קיום המשכון וביצוע העסקה כפוף למשכון הרשום ומוגבלת בו, אך מבלי שיהא בכך כדי למנוע את עצם מכירת הנכס. באשר להסכם המכר השני, יש להעדיף את ההתחייבות הראשונה בזמן מאחר והעסקה השנייה לא הסתיימה ברישום.