לא ניתן לחזות במדויק את הצלחתו של עסק והערכה שהתבררה כלא נכונה אינה דווקא רשלנית

חברה התקשרה בעסקה כושלת ונכנסה מאוחר יותר להליכי פירוק. המפרקים הגישו תביעה לבית המשפט, בין היתר, בגין התרשלות של משרד רואי חשבון שביצע הערכת שווי לעסקה.
בית המשפט העליון קבע, כי השירות שסיפק משרד רואי החשבון לחברה הוא הערכת שווי העסקה בעתיד, וזאת בהתבסס על נתוני העבר שנמסרו לו. מכאן, כי טענות המפרקים בדבר אופטימיות יתר המצויה בחוות הדעת, צריכות להיבחן מול הנתונים שהועברו לרואי החשבון ולא מול נתונים מחקריים הנוגעים לשוק ההלוואות. נקבע, כי מבחינה עובדתית משרד רואי החשבון ניתח נכונה את נתוני העבר, ולאור האמור, השאלה המשפטית היא, האם נהג כמעריך סביר, כאשר הניח רואה החשבון, כי החברה תמשיך לפעול באופן דומה גם בשנים הבאות. בית המשפט קבע, כי לא ניתן לחזות במדויק את מידת הצלחתה העתידית של חברה עסקית, וכי קיימים בנסיבות המקרה אין ספור הסברים חלופיים לקריסתה הסופית של החברה. לפיכך, תביעת ההתרשלות נדחתה.