סבירות תנאי למיזוג בנסיבות העסקה יהווה שיקול של הממונה על ההגבלים העסקיים בהחלטתה

בית המשפט העליון דן בערעור על החלטת בית הדין להגבלים עסקיים לאשר את החלטת הממונה על ההגבלים העסקים לאשר מיזוג בתנאים מגבילים אשר הצדדים למיזוג לא יכולים היו לעמוד בהם. בינתיים, בשל חלוף הזמן, המיזוג בוטל והשאלה שנותרה הייתה שאלה כספית בין הצדדים למיזוג, הואיל והממונה לא סירבה לאפשר את המיזוג אלא אישרה אותו בתנאים. המערערת טענה, כי הטלת תנאים בלתי סבירים ובלתי צפויים תפגע פגיעה מיותרת ביחסים החוזיים שבין הצדדים ותוביל לחוסר ודאות ולסכסוכים. הערעור נסב גם על כך שלטענת המערערת ניסתה הממונה בתנאים המגבילים לפתור כשל שוק שהיה קיים בכל מקרה ולא המיזוג יצר אותו, וגם על כך שהחלטת הממונה לא הייתה מנומקת.
בית המשפט דחה את עמדת הממונה כי אין מקום לשקול שיקולים שעניינם בכדאיות העסקה וקבע כי יתכנו מקרים בהם מהות העסקה ותנאיה עשויים להפוך את התנאי שמוצב לאישורה לתנאי בלתי סביר.
למרות האמור, בית המשפט דחה את הערעור הואיל ולא מצא לנכון להתערב בממצאי העובדה של בית הדין להגבלים עסקיים (כמקובל בהליך ערעור).