אפיק משפטי 101 09.05.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

19 אפריל 2012

סבירות תנאי למיזוג בנסיבות העסקה יהווה שיקול של הממונה על ההגבלים העסקיים בהחלטתה

בית המשפט העליון דן בערעור על החלטת בית הדין להגבלים עסקיים לאשר את החלטת הממונה על ההגבלים העסקים לאשר מיזוג בתנאים מגבילים אשר הצדדים למיזוג לא יכולים היו לעמוד בהם. בינתיים, בשל חלוף הזמן, המיזוג בוטל והשאלה שנותרה הייתה שאלה כספית בין הצדדים למיזוג, הואיל והממונה לא סירבה לאפשר את המיזוג אלא אישרה אותו בתנאים. המערערת טענה, כי הטלת תנאים בלתי סבירים ובלתי צפויים תפגע פגיעה מיותרת ביחסים החוזיים שבין הצדדים ותוביל לחוסר ודאות ולסכסוכים. הערעור נסב גם על כך שלטענת המערערת ניסתה הממונה בתנאים המגבילים לפתור כשל שוק שהיה קיים בכל מקרה ולא המיזוג יצר אותו, וגם על כך שהחלטת הממונה לא הייתה מנומקת. בית המשפט דחה את עמדת הממונה כי אין מקום לשקול שיקולים שעניינם בכדאיות העסקה וקבע כי יתכנו מקרים בהם מהות העסקה ותנאיה עשויים להפוך את התנאי שמוצב לאישורה לתנאי בלתי סביר. למרות האמור, בית המשפט דחה את הערעור הואיל ולא מצא לנכון להתערב בממצאי העובדה של בית הדין להגבלים עסקיים (כמקובל בהליך ערעור).

05 אפריל 2012

בקשה שנייה לאישור תובענה ייצוגית בגין פרשה אחת תאוחד לעתים עם הקודמת במקום למחקה

לבית המשפט הכלכלי הוגשו שתי בקשות, בהפרש של 3 חודשים ביניהן, של נציגי מחזיקי אג"ח לאישור תובענה ייצוגית באותה פרשה. בשני המקרים ביקשו התובעים לייצג משקיעים שרכשו אג"ח שהנפיקה חברה. בית המשפט קבע, כי במקרה זה אין למחוק את התביעה השנייה שהוגשה אלא לאחד את שתי הבקשות ולדון בהן יחד תוך דאגה לכך שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר. מכיוון שהבקשה המאוחרת יותר שהוגשה היה בה כדי להוסיף על הבקשה המוקדמת, בין היתר, בפירוט העובדתי, איחוד הבקשות יביא לייצוג תוך יותר של קבוצת התובעים מאשר מחיקת הבקשה השנייה.

18 אפריל 2012

תאגיד זכאי לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע גם במקום בו לא נגרם לו נזק כספי

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים נדון ערעורו של חבר מועצה המקומית נגד החלטת בית המשפט השלום שחייבה אותו בתשלום פיצויים לחברה קבלנית. בתביעה נטען, שחבר המועצה הוציא עליה לשון הרע בעיתונות המקומית כאשר צוטט באומרו שזו זכתה לקבל מהמועצה, לבד מהשטח המשמש למיזם נדל"ן אותו קידמה בישוב, שטח נוסף ללא תמורה הולמת. בשני הפרסומים נטען על ידי חבר המועצה שהעברת השטחים נבעה מ"הקשר בין הון לשלטון", כאשר ההתנהלות כולה מכונה במילה "שחיתות". בית המשפט המחוזי, שאישר את פסק דינו של בית המשפט השלום, קבע כי בדברים האמורים בפרסומים יש כדי להוציא לשון הרע כלפי החברה הקבלנית, שכן חבר המועצה לא הוכיח שקשרים לא כשרים הם שהובילו להקצאת המקרקעין. לפיכך קבע בית המשפט המחוזי, שחרף העובדה שלחברה הקבלנית לא נגרם נזק ממוני לרכושה או לעסקיה כתוצאה מהפרסומים, וכי באופן כללי קשה לייחס לתאגיד עוגמת נפש או פגיעה בכבוד, זכאית החברה לפיצויים אף ללא הוכחת נזק, וזאת משיקולי הרתעה של מוציאי לשון הרע והתגברות על קשיי הוכחת נזק.

11 אפריל 2012

אי עמידה על תנאי הסכם עשויה להוות ויתור על זכות תביעה בגין הפרת ההסכם

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע נדרש לאחרונה לתביעות הדדיות של צדדים בגין הפרת הסכם. בית המשפט קבע כי עת בוחנים מערך חוזי שהתבצע לאורך זמן, תוך אינטרקציה סבוכה בין הצדדים, אזי כי על ציר הזמן ניתן למצוא הבנות מאוחרות, בין בכתב ובין בעל פה, מתוך רצון לקדם את העסקה ולהתאימה למציאות המשתנה. לשון אחר, פעמים רבות נוצרת דינמיקה אשר משמעה מחילה על אי קיום מדויק של ההסכם ויצירת הסכמות משנה, הבאות תחת הוראותיו הכתובת של ההסכם. משכך, במהלך ניתוח המערך החוזי בדיעבד, כאשר בזמן אמת איש לא מחה על ההסכמות המאוחרות, לא ישמעו הצדדים בטענה בדבר הפרות היסטוריות, שחלקן אף נמחל, כאשר העלאת הטענה נועדה להוות כלי ניגוח המשמש משקל נגד לטענות שהועלו על ידי הצד האחר. בית המשפט ציין, כי לאור פסיקת בית המשפט העליון לפיה אפילו בסיטואציות בהן לימים הסכם בוטל בשל הפרה יסודית, ייתכן כי מחילה על תביעות עבר נותרת בעינה ואינה מתבטלת בד בבד עם ביטול ההסכם. בית המשפט הוסיף וקבע, כי בענייננו היות והחוזה בין הצדדים כלל לא בוטל והצדדים המשיכו לקיים התחייבויותיהם, המחילה על תביעות עבר נותרת בעינה ואינה מתבטלת.

15 אפריל 2012

יזם המבצע יותר מאשר פעולות תיווך בסיסיות לא ייחשב כמתווך ואינו נדרש לרישיון תיווך

בית המשפט נדרש להחלטה האם גורם מתווך בעסקת מקרקעין מורכבת שימש כיזם או כמתווך בעסקה וזאת עקב הטענה שהוא שימש כמתווך אך פעל ללא רישיון ולכן אינו זכאי לדמי התיווך. בית המשפט קבע, כי בפסיקה הוגדר המונח יזם בצורה רחבה אשר מאפשרת החלה של עסקאות מקרקעין הדורשות יותר מפעולות תיווך בסיסיות. בית המשפט נתן משקל רב לדרך בה הוגדר תפקיד התובע במסמכים אשר הוחלפו בין הצדדים וקבע שעצם הגדרת תפקידו מבחינת הצדדים במסמכים אשר נחתמו היא זאת שקובעת ואין זה מן הנכון לקבוע שלמרות שבעצם פעולתו עשה עבודה אשר מזוהה עם עבודת מתווך יש לראותו כמתווך. בית המשפט קבע שיש לשים דגש על רצון הצדדים וכאשר בשלב הראשוני שני הצדדים הסכימו ואף הצהירו על כך במסמך המורה על כך שנעשתה פעולת יזמות והוא יהיה זכאי ל"דמי ייזום", אין מקום לטענה כי היה מתווך וכי אינו זכאי לשכר בשל העדר רישיון תיווך. בכל מקרה, קבע בית המשפט, כי גם אם יחשב כמתווך ניתן יהיה לתת לו את שכרו מתוקף הגדרת עסקת אקראי שאין חוק המתווכים חל עליה.

04 אפריל 2012

העברת זכויות יוצרים דומה להעברת מקרקעין ודורשת מסמך מפורש בכתב

במסגרת הסכם מיזוג לא נקבע במפורש גורלן של זכויות יוצרים שהיו שייכות לאחד הצדדים למיזוג. לאחר מספר שנים, מכר אותו צד את זכויותיו בחברה הממוזגת ושנים לאחר מכן הגיש תביעה כנגד החברה בגין שימוש שלא כדין בזכויות היוצרים, תוך טענה שאלה מעולם לא הועברה אליה כדין. בית המשפט העליון קבע, כי הנטל להוכיח שזכויות היוצרים הועברו במסגרת המיזוג חל על החברה הטוענת כי הזכויות עברו אליה. בית המשפט קבע, כי יש להתייחס להעברת זכויות יוצרים באופן דומה להתייחסות להעברת מקרקעין וכי עצם האחזקה אינה מהווה ראיה להעברת הבעלות. העברת הבעלות דורשת מסמך מפורש בכתב ובמקרה זה הסכם המיזוג לא התייחס כלל לנושא הזכויות. בית המשפט גם דחה את הטענה, כי אי עמידה על הזכות במשך שנים מהווה "הפקרה" של הזכויות וקבע כי "הפקרה" יכולה להיות רק לטובת הציבור ולא לטובת שותף עסקי. למרות האמור, בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק מכיוון שמדובר במחלוקת אמיתית בשאלת הזכויות. במקרה זה יש להוכיח את הרווחים והנזקים ולפסוק פיצוי בגינם.