אפיק משפטי 102 23.05.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

14 מאי 2012

תיקון 13 לחוק ההגבלים העסקיים – עיצום כספי

ביום 14 מאי, 2012, פורסם ברשומות תיקון 13 לחוק ההגבלים העסקיים, המסמיך את הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצומים כספיים (סנקציה כספית המהווה חלופה להגשת כתב אישום וניהול הליך משפטי מורכב) על אדם, חבר בני אדם או תאגיד בגין הפרה של חוק ההגבלים העסקיים. מצורפת סקירה קצרה אודות תיקון מהותי זה.

24 אפריל 2012

עמדת רשות ניירות ערך בנוגע לחלוקה בחברות שאימצו תקן IFRS9

חוק החברות הישראלי קובע שחברה רשאית לחלק דיבידנד לבעלי מניותיה אם נצבר בקופתה רווח בשנתיים הקודמות לחלוקה ואם לא קיים חשש שהחלוקה תמנע ממנה לקיים את התחייבויותיה. במרוצת השנים חלו שינויים משמעותיים בכללי החשבונאות המקובלים החלים על חברות ציבוריות. כך, בשנת 2009 פורסם תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 9 מכשירים פיננסים (2009), שמטרתו לקבוע עקרונות חדשים לדיווח כספי ביחס לנכסים פיננסים בדוחות הכספיים, שיציגו למשתמשים בדוחות הכספיים מידע רלוונטי ושימושי לצורך הערכת הסכומים, העיתוי והוודאות של תזרימי המזומנים העתידיים של החברה. כחלק מהוראות התקן החדש, יש לבצע מדידה של כל נכס פיננסי הוני על פי שוויו ההוגן. עם זאת ביחס לשינויים בשווי הוגן של מכשיר כאמור, ניתנה לחברה אפשרות שלא לייעד את השינויים בשווי ההוגן לדו"ח רווח או הפסד. יישום התקן החדש מעורר חשש שבמקרים שבהם חברה המחליטה על חלוקה, ייעדה את השינויים בשווי ההוגן של נכסים פיננסיים הוניים שלא לדו"ח לרווח או הפסד, יווצר מצב שיתרת הרווחים הניתנים לחלוקה אילולא אימצה החברה את התקן נמוכה מסכום החלוקה באופן שיפגע בנושיה. בהנחיה שפורסמה לאחרונה על ידי רשות ניירות ערך, נקבע שחברות ציבוריות יחויבו לדווח אודות הרווחים שניתנים לחלוקה אילולא יישמה את התקן החדש בדוחות התקופתיים. כמו כן בעת חלוקה שבה יתרת הרווחים שניתנים לחלוקה ללא התקן נמוכה מסכום החלוקה, על הנהלת החברה לפרט במסגרת הדיווח המיידי את המידע וההערכות שעמדו בבסיס החלטתה לאשר את החלוקה.

08 מאי 2012

החלת חובות דיווח על פי חוק איסור הלבנת הון גם על סוחרים באבנים יקרות

בשל החשש הקיים מביצוע עבירות הלבנת הון באמצעות אבנים יקרות, מדינות שונות קבעו חובות לגבי מגזר הסוחרים באבנים יקרות, ביניהן, בלגיה, ארצות הברית ובריטניה...

01 מרץ 2012

ככל שמשא ומתן לכריתת חוזה מתקדם יותר, נדרשת סיבה מובהקת להצדקת פרישה ממנו

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קבע לאחרונה, בערעור העוסק בתביעה להפרת חוזה ולפיצויי קיום בגין הפרת חובת תום הלב בקיום משא ומתן לקראת כריתת חוזה. בית המשפט קבע, כי ככל שהשלב בו נמצא המשא ומתן מתקדם יותר וככל שהצדדים קרובים יותר לתחום החוזי, נדרשת סיבה מובהקת יותר להצדקת הפרישה מהמשא ומתן ופרישה לא מוצדקת עשויה להתפרש כפעולה בחוסר תום לב ובפועל ככריתה של חוזה. עם זאת, גם בשלב מתקדם יכול צד למשא ומתן לפרוש ממנו ובלבד שפרישתו תהיה בתום לב, קרי פרישה המונעת על ידי שיקולים ענייניים הנובעים ממהות העסקה, התפתחות המשא ומתן ועמדות הצדדים. במקרה זה קבע בית המשפט, כי הפרישה מהמשא ומתן הייתה מטעמים ענייניים. כבוד השופט שוחט, בדעת מיעוט, סבר כי להבדיל מעצם הפרישה, אשר הייתה בתום לב, המשיבה פעלה בחוסר תום לב משלא גילתה את הסיבה לפרישתה, כחלק מחובת הגילוי המוטלת על צדדים במהלך המשא ומתן. עם זאת, גם השופט שוחט סבר כי בנסיבות אלה הדבר אינו מצדיק פיצויי קיום.

03 מאי 2012

לעתים גם כשאין תוקף להבטחה מנהלית של רשות מדינה יהיה זכאי הצד השני לפיצויי הסתמכות

בית המשפט העליון קבע כי בהסכם בין המדינה לחברה לא נכרת חוזה מחייב ואין לראות במדינה כמחויבת לעסקה מכוח הבטחה מנהלית. אומנם, בין הצדדים נערכה פגישה משמעותית, בשיתוף גורמים בכירים, שמטרתה לקדם את ההיקשרות החוזית בין הצדדים, אך לפי נוסח עדויות הצדדים ניתן להסיק כי היקשרות זו טרם יצאה אל הפועל ויש לקיים פעולות נוספות לשם כריתת החוזה הסופי. משפעולות אלו לא בוצעו, אין לראות את הצדדים כמי שהגיע למסוימות וגמירות דעת להיקשר בחוזה. באשר לסוגיית ההבטחה המנהלית קבע בית המשפט, כי לשם ביסוס הבטחה מנהלית, על בעל סמכות לתתה בכוונה להקנות לה תוקף משפטי, ולנותן ההבטחה חייבת הייתה להיות יכולת חוקית לקיים ההבטחה. בעניין דנן קבע בית המשפט כי מדובר בהבטחה מנהלית שהשר לא היה מוסמך להתחייב לביצועה ולא היה בידו למלא אחריה. על כן, כלל לא התגבשה הבטחה מינהלית כנטען. על אף זאת קבע בית המשפט, כי זכאים המשיבים לפיצויי הסתמכות מאחר ונציגי המדינה הפרו כלפיהם את חובת תום הלב וההגינות בשלב הטרום החוזי, בכך שלא הציגו בפניהם את התמונה במלואה וחשפו אותם לסיכון גדול מזה שעליו ידעו.