אפיק משפטי 103 06.06.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

14 מאי 2012

יכולת פירעון חברה תיבדק גם במועד ההתחייבות למתן הדיבידנד, וגם במועד החלוקה

בית המשפט דחה את התנגדותם של נושים באשר לחלוקת דיבידנדים על ידי חברת בזק לבעלי מניותיה בקביעת מספר מועדי חלוקה עתידיים. בית המשפט קבע, כי במקרה דנן לא עולה חשש סביר כי החלוקה המתוכננת תמנע מבזק לעמוד במבחן יכולת הפירעון ועל כן יש לאשר את חלוקת הדיבידנדים כמבוקש. מבחן יכולת הפירעון של החברה צריך להיבדק הן במועד ההתחייבות למתן הדיבידנד והן במועד מתן הדיבידנד עצמו, ככל שהוא מחולק במנות. כאשר פער הזמנים בין מועד ההכרזה על החלוקה לבין מועד החלוקה בפועל הוא משמעותי, עשויה החברה להידרש לאישור נוסף לחלוקתו. דירקטוריון אשר לא ירצה למצוא עצמו חשוף לתוצאות חלוקה אסורה ייבחן אבני דרך לבחינה מחודשת של התקיימות מבחן יכולת הפירעון. כאשר חל שינוי מהותי לרעה במצבה של החברה ממועד מתן האישור לחלוקה ועד למועד מתן הדיבידנד בפועל, יוכל נושה לפנות לבית משפט על מנת לבחון את השאלה מחדש.

23 מאי 2012

במקרה בו דירקטור מסתמך על חוות דעת מומחה בית המשפט לא יטיל אחריות בגין החלטתו

בית המשפט נדרש, במסגרת תביעה נזיקית, לשאלה האם חברי דירקטוריון פעלו על פי החובה המוטלת עליהם מכורח תפקידם בעת קבלת החלטות במכרז. בית המשפט קבע כי הדירקטורים – רובם ככולם – נהגו נכון כאשר הסתמכו על ועדת המכרזים וחבריה, ובעיקר על חוות הדעת המקצועיות וביניהן, חוות דעתו של יועץ משפטי חיצוני אשר תפקידו היה, בין השאר, לבדוק את תקינות הליכי המכרז. את החלטתו נימק בית המשפט בכך כי השתתפותו הפעילה של המומחה בהליכי המכרז ובחירת חברת הביטוח הזוכה במכרז; חתימתו על פרוטוקול ועדת המכרזים הממליצה בפני הדירקטוריון על זהותה של החברה הזוכה; והשתתפותו בישיבת הדירקטוריון מבלי שהוא מעיר כל הערה בנדון, די היה בהם כדי להביא את הדירקטורים לידי הנחה כי הליכי המכרז היו תקינים, לרבות זהות החברה הזוכה. אין הדירקטורים אמורים לבקר את חוות הדעת של המומחים, בפרט שאין להם מומחיות בנושאים נשוא המכרז. המשימה הוטלה על הטובים והמתאימים ביותר, דהיינו המומחה. בפני הדירקטורים הוצגו דו"חות שלא ניתן היה ללמוד מהם על בעייתיות כלשהי. על כן מצא בית המשפט כי הדירקטורים אינם אחראים לנזקים שנגרמו.

29 מאי 2012

הסדרת הפיצוי בגין ביטולי טיסות או שינוי תנאיהן

ביום 29 מאי, 2012, פורסם חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), אשר ייכנס לתוקפו ביום 16 אוגוסט, 2012. החוק מסדיר את הפיצוי והסיוע המגיעים לנוסע אשר הונפק לו כרטיס טיסה וטיסתו בוטלה או שחל שינוי בתנאי הכרטיס. החוק מטפל, בין היתר, במקרים רישום יתר לטיסה, ביטול הטיסה, הקדמה או איחור במועד המראת הטיסה, וכן שינמוך של כרטיס.

22 מאי 2012

על ועדת מכרזים להביא בגדר שיקוליה ניסיון קודם שהיה למזמין המכרז עם המשתתפים

בית המשפט נדרש לאחרונה לשאלה מה הדין במקרה שבו הוגשו למכרז שתי הצעות דומות מטעם שני משתתפים במכרז, שאחת מהן היא של משתתף שיש למזמין המכרז ניסיון קודם טוב עמו בעבודה. האם במקרה כזה יש מקום להעדפת המציע בעל הניסיון הטוב הקודם כזוכה במכרז? בית המשפט קבע, כי ההתנהלות של מזמין המכרז בשלב טרום הדיון בועדת המכרזים, היחתה התנהלות לא ראויה, שכן הוא ביקש מהיועץ המקצועי לשנות את המלצתו באופן שלא תיכלול המלצה חד משמעית להעדפת המציע בעל הניסיון כזוכה בלעדי במכרז. בקשה זו נעשתה עקב תפיסה שגויה שאין כל משמעות ואין מקום להמלצה על מציע זה או אחר, רק בשל ההיכרות הטובה עמו מעבודות קודמות. ברם קובע בית המשפט, כי מדובר בשיקול לגיטימי המפורט הן במסמכי המכרז, הן בתקנות חובת המכרזים והן בפסיקה. בית המשפט קבע, כי יש מקום למתן משקל לאמת המידה של הניסיון הקודם עם המציע והמלצה להעדיפו היא המלצה לגיטימית ושיקול לגיטימי של ועדת המכרזים. כך מצופה מהוועדה שתקיים דיון ענייני ומקצועי בפתיחות מלאה ובלא דעה קדומה כאשר מלוא המידע הנ"ל בפניה, כולל המלצתו המקורית של היועץ וההיבטים המשפטיים שנסקרו על ידו, ותקבל החלטה ראויה לאחר שמיעת כל הנוגעים בדבר.

21 מאי 2012

לשון תניית שיפוט זר חייבת להיות חד משמעית ומפורשת בנוסח ההסכם

בית המשפט העליון דן לאחרונה בערעור על דחיית בקשה לסילוק תביעה על הסף בקשר עם תביעה בגין הפרת הסכם הנוגע למקרקעין בחו"ל. באותו עניין דובר בהסכם חדש אשר החליף הסכם מקורי, כאשר בהסכם המקורי הייתה תניית שיפוט זרה ובלעדית המקנה את סמכות השיפוט לבית המשפט בחו"ל אך בהסכם החדש לא הופיעה תניה זו. בית המשפט העליון דחה את הטענה, כי יש לראות בשני ההסכמים מערכת הסכמית אחת במסגרת אותה עסקה, המותירה את תניית השיפוט הזרה על כנה. בתוך כך, נקבע כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, לשון תניית שיפוט זר חייבת להיות חד משמעית ומפורשת בנוסח ההסכם. בנסיבות דנא, כאשר ההסכם החדש לא אזכר את תניית השיפוט בהסכם המקורי ואף לא קבע תניית שיפוט אחרת, אין תחולה לתניית השיפוט הזר.