במקרה בו דירקטור מסתמך על חוות דעת מומחה בית המשפט לא יטיל אחריות בגין החלטתו

בית המשפט נדרש, במסגרת תביעה נזיקית, לשאלה האם חברי דירקטוריון פעלו על פי החובה המוטלת עליהם מכורח תפקידם בעת קבלת החלטות במכרז. בית המשפט קבע כי הדירקטורים – רובם ככולם – נהגו נכון כאשר הסתמכו על ועדת המכרזים וחבריה, ובעיקר על חוות הדעת המקצועיות וביניהן, חוות דעתו של יועץ משפטי חיצוני אשר תפקידו היה, בין השאר, לבדוק את תקינות הליכי המכרז.
את החלטתו נימק בית המשפט בכך כי השתתפותו הפעילה של המומחה בהליכי המכרז ובחירת חברת הביטוח הזוכה במכרז; חתימתו על פרוטוקול ועדת המכרזים הממליצה בפני הדירקטוריון על זהותה של החברה הזוכה; והשתתפותו בישיבת הדירקטוריון מבלי שהוא מעיר כל הערה בנדון, די היה בהם כדי להביא את הדירקטורים לידי הנחה כי הליכי המכרז היו תקינים, לרבות זהות החברה הזוכה. אין הדירקטורים אמורים לבקר את חוות הדעת של המומחים, בפרט שאין להם מומחיות בנושאים נשוא המכרז. המשימה הוטלה על הטובים והמתאימים ביותר, דהיינו המומחה. בפני הדירקטורים הוצגו דו"חות שלא ניתן היה ללמוד מהם על בעייתיות כלשהי. על כן מצא בית המשפט כי הדירקטורים אינם אחראים לנזקים שנגרמו.