אי עמידה על תנאי הסכם עשויה להוות ויתור על זכות תביעה בגין הפרת ההסכם

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע נדרש לאחרונה לתביעות הדדיות של צדדים בגין הפרת הסכם. בית המשפט קבע כי עת בוחנים מערך חוזי שהתבצע לאורך זמן, תוך אינטרקציה סבוכה בין הצדדים, אזי כי על ציר הזמן ניתן למצוא הבנות מאוחרות, בין בכתב ובין בעל פה, מתוך רצון לקדם את העסקה ולהתאימה למציאות המשתנה. לשון אחר, פעמים רבות נוצרת דינמיקה אשר משמעה מחילה על אי קיום מדויק של ההסכם ויצירת הסכמות משנה, הבאות תחת הוראותיו הכתובת של ההסכם. משכך, במהלך ניתוח המערך החוזי בדיעבד, כאשר בזמן אמת איש לא מחה על ההסכמות המאוחרות, לא ישמעו הצדדים בטענה בדבר הפרות היסטוריות, שחלקן אף נמחל, כאשר העלאת הטענה נועדה להוות כלי ניגוח המשמש משקל נגד לטענות שהועלו על ידי הצד האחר.
בית המשפט ציין, כי לאור פסיקת בית המשפט העליון לפיה אפילו בסיטואציות בהן לימים הסכם בוטל בשל הפרה יסודית, ייתכן כי מחילה על תביעות עבר נותרת בעינה ואינה מתבטלת בד בבד עם ביטול ההסכם. בית המשפט הוסיף וקבע, כי בענייננו היות והחוזה בין הצדדים כלל לא בוטל והצדדים המשיכו לקיים התחייבויותיהם, המחילה על תביעות עבר נותרת בעינה ואינה מתבטלת.