בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב נחתמה עסקה להעברת האחזקה במניות מאחד למשנהו - עסקה הטעונה דיווח. העברה זו לא דווחה לרשות ניירות הערך.
מבדיקת הרשות הסתבר כי עסקת זו נועדה "להעלים" מניות מאשתו של המעביר שהיה באותה העת בהליכי גירושין (ולא על מנת להטעות משקיעים בחברה).
בית המשפט הרשיע בעבירת אי דיווח וקבע, כי במצב דברים זה יש לראות במי שקיבל את המניות כמעין נאמן, וככזה חלה גם עליו החובה לדווח לחברה אודות החזקותיו במניות בהתאם לחוק ניירות ערך.
כמו כן נקבע כי חובת הגילוי הנדרשת מחברה ציבורית ומנושאי המשרה שבה נועדה להבטיח הזרמה רציפה של מידע לשוק ההון ולפתור את בעיית היעדר המידע וחוסר השוויון במידע. כמו כן נקבע כי קיימת חזקה לפיה אם עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דוח או הודעה ואלה לא הוגשו, תהיה זו ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש את הדיווח, נמנע מהגשתם כדי להטעות. חזקה זו מעבירה את הנטל אל הנאשם להפריך את ההנחה המפלילה נגדו. בית המשפט קבע כי גם בנסיבות אלה אין לאיין את הכוונה הגלומה בכך להטעות משקיע סביר.
פורסם ב אפיק משפטי 110 12.09.2012