לצורך הרשעה בשימוש במידע פנים לא נדרש כי הנאשם יהיה איש הפנים ודי שקיבל המידע ממנו

מנהל בחברה ציבורית ובני משפחתו עשו שימוש במידע פנים לשם רכישת מניות ומכירתן ברווח. בית המשפט נדרש לשאלה מיהו "איש פנים" לצורך השאלה האם נעברה עבירה של שימוש במידע פנים, שכן כל אחד מבני המשפחה גילה את המידע בצורה אחרת ופעל באופן שונה בעניין המידע. בית המשפט קבע, כי בשל האינטרס הציבורי יש להכביד הענישה גם על "שחקני משנה", אשר קיבלו את המידע מאיש פנים, וניצלו מידע זה כדי להעשיר את כיסם. בית המשפט הרשיע לכן את כל הנאשמים, למרות שלא הם היו "אנשי הפנים" אלא רק קיבלו את המידע מאיש הפנים והם מעגל שני ואף שלישי לקבלת המידע.