בעל דירה בבניין משותף ביקש להצמיד מחסן המצוי בקומת הקרקע לדירתו המרוחקת משמעותית מהמחסן. על פי חוק, בנייה או הצמדה של שטחים השייכים לרכוש המשותף בבניין דורשת הסכמת כלל בעלי דירות. אולם, במקרה של הרחבת דירה על חשבון הרכוש המשותף נדרשת הסכמה של רוב מיוחד בלבד.
בית המשפט קבע כי המטרה אותה ביקש המחוקק להגשים באמצעות דבר החקיקה הייתה להקל על מצוקת הדיור ולאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע על ידי הרחבת הדירות, וזאת באמצעות נטילת סמכות ה"ווטו" של המיעוט המתנגד. האפשרות להרחיב דירה ללא הסכמת כל הדיירים מהווה חריג לכלל, ויש לפרש אותה בצמצום. משכך נקבע כי הצמדה של רכוש משותף אשר אינו נמצא בסמיכות פיזית לדירה שבעליה מבקשים להצמידו אליה לא תחשב כ"הרחבה" לעניין חוק המקרקעין, ויש לפנות לקבלת הרוב המוחלט הנדרש לצורך "הצמדה".
פורסם ב אפיק משפטי 111 27.09.2012