אפיק משפטי 111 27.09.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

04 ספטמבר 2012

לצורך הגשת תביעה נגזרת יש לפנות תחילה לחברה בדרישה לנהל את התביעה

בעלי מניות בחברה הגישו בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית נגד החברה. בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התביעה כתביעה נגזרת מכיוון שבעלי המניות לא פנו תחילה לחברה בדרישה לנהל את התביעה בעצמה. נקבע, כי דרישת הפניה המוקדמת בחוק החברות, לצורך הגשתה של תביעה נגזרת, אינה מהווה תנאי פורמאלי אלא תנאי מהותי, שמטרתו למנוע מבית המשפט לדון בתביעה שאינה בשלה. בלא מילוי דרישה זו, או כאשר מכתב הדרישה מנוסח בצורה כללית וסתמית, לא ניתנת לחברה אותה הזדמנות נדרשת לדון בעניין בטרם יגיע הוא לפתחו של בית המשפט, ובוודאי כך הדבר כאשר עילות מעילות התביעה כלל אינן מוזכרות בכתב הדרישה.

10 ספטמבר 2012

גם דיבידנד שאינו עומד ב"מבחן הרווח" ימוסה כדיבידנד

חברה חילקה כספים לבעלי המניות שלה. פקיד השומה סיווג חלוקה זו לצורכי מס כדיבידנד. בעלי המניות ערערו על קביעה זו. עלתה השאלה האם כדי לבדוק את מהות החלוקה יש לבחון את הגדרת המושג תחת דיני החברות (מבחן הרווח) או תחת פקודת מס ההכנסה (מבחן ההכנסה). בית המשפט קבע, כי יש להתבסס בפרשנות המושג זה על חוק החברות שקובע כי סכום שחולק שלא מתוך רווחים אינו יכול להיות דיבידנד. מנגד נקבע כי ניתן למסות את התעשרותו של בעל המניות מחלוקה שביצעה החברה כדיבידנד אף אם לצורכי דיני החברות לא מדובר בדיבידנד כלל. בית המשפט קבע במקרה זה כי יש לשאוף להאחדה של מערכות הדינים הללו ככל הניתן מבחינה מהותית, כך שדיבידנד לעניין המס שיחול עליו הוא דיבידנד כהגדרתו בחוק החברות, וזאת תוך שימור ההבחנה ביניהם בכל הנוגע למנגנונים העומדים בידי הנושים ובידי רשויות המס במקרים של התנהלות לא תקינה של בעלי המניות. אין למסות כל מקרה ומקרה כדיבידנד. הקביעה האם מדובר ברווח פירותי (דיבידנד) או רווח הוני מוטלת על פקיד השומה. משכך, נטל ההוכחה לכך שנפלה טעות בסיווג זה מוטל על כתפי הנישום.

02 אוגוסט 2012

הצמדת חלק מהרכוש המשותף לדירה המרוחקת ממנו דורשת הסכמת כל הדיירים

בעל דירה בבניין משותף ביקש להצמיד מחסן המצוי בקומת הקרקע לדירתו המרוחקת משמעותית מהמחסן. על פי חוק, בנייה או הצמדה של שטחים השייכים לרכוש המשותף בבניין דורשת הסכמת כלל בעלי דירות. אולם, במקרה של הרחבת דירה על חשבון הרכוש המשותף נדרשת הסכמה של רוב מיוחד בלבד. בית המשפט קבע כי המטרה אותה ביקש המחוקק להגשים באמצעות דבר החקיקה הייתה להקל על מצוקת הדיור ולאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע על ידי הרחבת הדירות, וזאת באמצעות נטילת סמכות ה"ווטו" של המיעוט המתנגד. האפשרות להרחיב דירה ללא הסכמת כל הדיירים מהווה חריג לכלל, ויש לפרש אותה בצמצום. משכך נקבע כי הצמדה של רכוש משותף אשר אינו נמצא בסמיכות פיזית לדירה שבעליה מבקשים להצמידו אליה לא תחשב כ"הרחבה" לעניין חוק המקרקעין, ויש לפנות לקבלת הרוב המוחלט הנדרש לצורך "הצמדה".

08 אוגוסט 2012

רשימת לקוחות תוכר כסוד מסחרי אם נדרש מאמץ מיוחד להשיגה ויש ערך מוסף בקבלתה

מעביד הגיש תביעה לאחר שלטענתו עובד שפוטר ועבר לעבודה המתחרה במעסיק, עשה שימוש בסודות מסחריים, לרבות רשימת לקוחות של המעביד. בית הדין קבע, כי על מעסיק הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו והיקפו, לתארו ולפרטו. כך, על המעביד להוכיח, כי נקט באמצעים סבירים להבטיח את שמירתו. בית הדין לעבודה מציין, בין היתר, כי רשימת לקוחות יכולה לבוא בגדרו של סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה וכי יש ערך מוסף בקבלתה. רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם הינה סודית. מעבר לכך, יש להתחשב בהיקף התחרות בין המעסיק הקודם והמעסיק החדש. ככל שאין תחרות ביניהם, אין ערך לרשימת הלקוחות. לא זו אף זו, על עובד מוטלת חובה, הנגזרת מיחסי האמון בינו לבין מעבידו, לשמור על סודותיו העסקיים של המעביד, לא לנצלם ולא לגלותם אלא ברשות המעביד. חובה זו מוטלת על העובד במשך קיומם של יחסי עבודה והיא באה לסיומה רק כאשר הסוד העסקי חדל להיות סוד וזאת שלא מיוזמת העובד.

20 ספטמבר 2012

עסקה במקרקעין שבוצעה טרם כניסת חוק המקרקעין לתוקף תוכר גם בהיעדר ראיה בכתב

עסקת מקרקעין מסוג "מתנה" בוצעה לפני כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין. חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני, אשר חל בטרם כניסת חוק המקרקעין לתוקף, קבע אף הוא דרישת כתב לעסקאות מסוג כזה. יורשו של המוכר כפר בתוקף עסקת המכירה כיוון שלא נמצאה כל ראייה בכתב לעסקה זו. בית המשפט קבע, כי יש להכיר בתוקפה של עסקת המכר ובזכויות בחלקה, אף בהעדר מסמך בכתב המוכיח את קיומה, חרף האמור בחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני החל על העסקה, וזאת בהסתמך על עדויות הצדדים לעסקה שמעידים על אופי העסקה ועל אופן ביצועה לאורך תקופה ארוכה, כפי שהיה במקרה זה. דרישת הכתב המוגדרת בחוק העות'מאני, בניגוד לקבוע בחוק המקרקעין, הינה בעלת אופי ראייתי ולא קונסטיטוטיבי, ועל כן ניתן לשם מילויה להתבסס על עדויות בעל פה, בהעדר התנגדות מצד הטוען כנגד קיום העסקה.