עסקה במקרקעין שבוצעה טרם כניסת חוק המקרקעין לתוקף תוכר גם בהיעדר ראיה בכתב

עסקת מקרקעין מסוג "מתנה" בוצעה לפני כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין. חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני, אשר חל בטרם כניסת חוק המקרקעין לתוקף, קבע אף הוא דרישת כתב לעסקאות מסוג כזה. יורשו של המוכר כפר בתוקף עסקת המכירה כיוון שלא נמצאה כל ראייה בכתב לעסקה זו.
בית המשפט קבע, כי יש להכיר בתוקפה של עסקת המכר ובזכויות בחלקה, אף בהעדר מסמך בכתב המוכיח את קיומה, חרף האמור בחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני החל על העסקה, וזאת בהסתמך על עדויות הצדדים לעסקה שמעידים על אופי העסקה ועל אופן ביצועה לאורך תקופה ארוכה, כפי שהיה במקרה זה.
דרישת הכתב המוגדרת בחוק העות'מאני, בניגוד לקבוע בחוק המקרקעין, הינה בעלת אופי ראייתי ולא קונסטיטוטיבי, ועל כן ניתן לשם מילויה להתבסס על עדויות בעל פה, בהעדר התנגדות מצד הטוען כנגד קיום העסקה.