אפיק משפטי 112 10.10.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

19 ספטמבר 2012

לשם עבירת תרמית ניירות ערך לא נדרשת כוונה לגרום לתוצאה כלשהי

בעל מניות בחברה ציבורית ביצע פעולות שנחשדו ככאלה שמטרתן להשפיע על שער המניה. בשל חשד זה, שעניינו עבירה על חוק ניירות ערך בגין עבירות השפעה בדרכי תרמית על שערה של מניית החברה וקבלת דבר במרמה מהבורסה- הוגש כתב אישום. ביצוע מעשים או מחדלים המשפיעים באופן בלתי הוגן על תנודות שערי ניירות הערך בבורסה. כדי לעמוד בנטל הוכחת יסודות העבירה בהתאם לחוק ניירות ערך, נדרש להוכיח רכיב התנהגותי - שימוש בדרכי תרמית וכן רכיב תוצאתי- השפעה בפועל על שערו של נייר הערך. לעניין הוכחת הרכיב ההתנהגותי, קבע בית המשפט כי פעולת תרמית בניירות ערך באה לידי ביטוי בהשפעה ממשית ומהותית בפועל על שער המניה, במהלך יום המסחר או בסיומו, להבדיל מפעולה תמימה בשוק חופשי בה ההשפעה על השער היא טבעית ולא מתוכננת מראש. כך, לצורך הוכחת העבירה אין חשיבות לשאלה מהו המניע שעמד ביסוד דרכי התרמית. היסוד הנפשי המתלווה לרכיב ההתנהגותי בעבירה הוא מודעות לפעולה בדרכי תרמית, ופזיזות ביחס לתוצאה. על כן, ובהתאם לכן, נקבע כי במקרה זה הנאשם אכן ביצע פעולות מניפולטיביות ולא טבעיות במסגרת שוק ההון, והכל במטרה להשפיע על תנודות שערי מניית החברה.

10 ספטמבר 2012

תניות כובלות בהסכם יובילו לבטלותו או לתיקונו על ידי בתי המשפט בטרם יאשרו

חברה לשיווק דלקים הגיעה להסכמה עם מפעיל תחנה בעניין חכירת המגרש עליו הוקמה התחנה ובעניין אופן ניהול התחנה. בשל חילוקי דעות בין הצדדים לא כובדו ההסכמות. בטרם הגיע העניין לדיון בבית המשפט הגיעו הצדדים להסכם פשרה שהועבר לבית המשפט ליתן לו תוקף של פסק דין. בית המשפט קבע כי אין לאשר את ההסכם כלשונו ויש לבצע בו תיקונים - זאת, כיוון שהוא כולל הסדר כובל ותניות מקפחות, בהן הגבלה לרכישת דלק אך ורק מחברת הדלק שחתומה על ההסכם, קביעת המחיר בו ישווק הדלק בתחנה. כל אלה קיבלו משנה תוקף כשנסתבר שחברת הדלק שולטת באמצעות חברות בנות, ומפעילה באמצעותן תחנות דלק מתחרות נוספות באזור. תניות אלה הוכרו על ידי בית המשפט כתניות מקפחות בחוזה אחיד. בית המשפט הגביל את תקופת הבלעדיות ל-3 שנים ובכך ריפא את אחד הפגמים המהותיים בהסכם הפשרה, ואיפשר לבית המשפט לאשרו, באופן של התערבות מינימאלית בהסכמת הצדדים להסכם.

04 ספטמבר 2012

עילת תביעה אישית של בעל מניות בחברה כנגד צד שלישי תקום רק במקרים חריגים

בעלי מניות בחברה הגישו תביעה לבית המשפט כנגד בנק לאחר שזה סירב לחדש את מסגרת האשראי של החברה בה שימשו כבעלי מניות ללא כל הודעה מוקדמת לחברה או לבעלי המניות שלה, מה שגרם כתוצאה מכך לפגיעה אנושה בחברה ובערך המניות שלהם. בית המשפט קבע כי עילת תביעה אישית לבעלי המניות אינה מתקיימת מכיוון שכזו תקום לבעל מניות אך ורק בגין נזק הנובע מירידת שוויה של חברה ושווי מניותיה, ורק בתנאי שכל בעלי המניות בה נפגעים במידה דומה, ובהתקיים אחד משלושה חריגים: 1. נפגעה זכות חוזית של בעל המניות. 2. קיים הבדל בין היקף הנזק שנגרם לבעל המניות הספציפי/לקבוצת בעלי המניות הספציפית לבין נזקם של יתר בעלי המניות. 3. מדובר במקרה של קיפוח בעלי מניות המיעוט. במקרה זה נקבע עוד, כי החלטת הבנק שלא לחדש את מסגרת האשראי צריכה לעמוד במבחני הסבירות הבנקאית אשר נובעת משיקוליו העסקיים של הבנק, ושלו בלבד. משכך נקבע כי אין כל חובה על הבנק, לא מכוח דין ולא מכוח חוזה למסור על כך הודעה מוקדמת לחברה או לבעלי המניות שבה.

04 ספטמבר 2012

כשהסכם בלתי חוקי ניתן לקיום חלקי, יתבטלו רק החלקים שאינם חוקיים

בין צדדים נחתמו שני הסכמי בניה ובהם סעיפים שמטרתם להונות את רשויות המס. בשלב מאוחר יותר נתגלעה מחלוקת בין הצדדים שעניינה אכיפת ההסכם. המחלוקת הגיעה לפתחו של בית המשפט שקבע כי בעת קביעת תוצאותיו של חוזה בלתי חוקי ניצבים שני ''עקרונות מתגוששים'': הרתעה מפני התקשרות בחוזים בלתי חוקיים וחינוך הציבור מחד גיסא, ועשיית צדק קונקרטי בין הצדדים לחוזה ומניעת מצב, בו חוטא יוצא נשכר מאידך גיסא. לצד אלו מנה בית המשפט שיקולים שונים, הנחלקים לשיקולים תוצאתיים- הרתעה מפני התקשרות בחוזים בלתי חוקיים, שיקולי הוגנות- עשיית צדק בין הצדדים, ושיקולי מדיניות משפטית- באשר לתפקידו של בית המשפט בדונו בסכסוכים על רקע חוזים כאמור. הכלל הוא שאין להורות על קיום חוזה שהינו בלתי חוקי. עם זאת, רשאי בית המשפט להורות על קיום החוזה על חלקיו החוקיים שבו. בית המשפט העליון קבע, כי אף שחלק מהשיקולים מצדדים במתן סעד של אכיפה במקרה דנן, יש ליישם הכלל ולהורות על בטלות החוזה על חלקיו הבלתי חוקיים, ולקיים את אלו המאפשרים קיומו בצורה הוגנת וסבירה.

19 ספטמבר 2012

ככל שצד להסכם לא וידא כי הצד השני כשיר לחתום על ההסכם, עלול הדבר לגרום לביטול ההסכם

הסכם מכר מקרקעין נכרת בין בעל מקרקעין, לבין מינהל מקרקעי ישראל. ההסכם, עליו חתם בעל המקרקעין נחתם יום לאחר צאתו מאשפוז ממושך בעקבות אירוע מוחי חריף שעבר. בית המשפט פסק, כי בשל מצבו הנפשי והפיזי שלאחר אשפוזו הממושך, המערער לא היה מסוגל להבין את תוכן ההסכם עליו חתם, ועל כן נקבע כי לא יכולה הייתה להתקיים בו גמירות הדעת הנדרשת לשם כריתתו, וכי ניתן היה להכריז על בטלות ההסכם מעיקרו. נקבע, כי מאחר ונציג המינהל לא פעל כנדרש על מנת לוודא, שהמערער מבין את תוכן ומשמעות ההסכם וכשיר לשם קיום ההתקשרות, נקבע, כי על אף שנתקבלה בגין ההסכם תמורה הולמת, קיומה של תמורה אינו מכשיר את הפגמים בהסכם זה, וכי קיומה של גמירות דעת הינו תנאי הכרחי שאין בלתו לכריתת חוזה, ומשזו לא נתקיימה במערער, דין החוזה להתבטל.