כאשר חברה עומדת בפני אישור עסקה בדירקטוריון, לא אחת מתעורר מתח במעמד קבלת ההחלטה בין האינטרסים של בעלי מניות המיעוט לבין האינטרסים של בעלי רוב המניות. בעוד שהדירקטוריון אמור להצביע בעד טובת החברה ולא בעד טובת בעלי מניות ספציפיים, רק טבעי הוא שלא כל בעלי המניות יהיו מרוצים מההחלטה. האם נוצר במקרה כזה סיכון לדירקטורים שייתבעו על ידי בעלי המניות שאינם מרוצים מהחלטתם?
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות הממשל התאגידי (Corporate Governance) - מכלול התהליכים, המנהגים, המדיניות, החוקים, המוסדות ומבני הבקרה שלפיהם מתנהל ומבוקר תאגיד או ארגון. הממשל התאגידי אינו כללים מחייבים על פי חוק, אולם נושאי משרה שאינם פועלים בהתאם לכללים אלה עלולים למצוא עצמם אחראים אישית במקרים מסוימים - בין אחריות פלילית ובין אחריות אזרחית.
התפתחות הממשל התאגידי נובעת במידה רבה מהמשברים שחוו שוקי ההון לאחר התפוצצות בועת ההיי-טק והשערוריות הניהוליות והחשבונאיות שהתגלו בקרב תאגידים ציבוריים בינלאומיים מובילים )כדוגמת אנרון, פארמאלט, וורלדקום) - נסיבות אשר גרמו לשינויי חקיקה מהותיים ברחבי העולם והגברת הפיקוח על חברות ציבוריות.
בשנת 2005 מינתה הרשות לניירות ערך בישראל ועדה בראשות פרופסור זוהר גושן שמטרתה להמליץ על קוד ממשל תאגידי לחברות ציבוריות בישראל. בינואר 2006 פרסמה הרשות לניירות ערך את דוח הוועדה, שכלל מספר המלצות. אחת ההמלצות הייתה כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך. בסוף שנת 2010, כפשרה בין הכוחות הדוחפים להקמת בית משפט כלכלי לבין הכוחות המנסים למנוע זאת, הוקמה בבית המשפט המחוזי בתל אביב מחלקה כלכלית אליה הוקצו שלושה שופטים שתפקידם להתמקצע בתחום. המהלך נועד ליתן מענה מהיר ויעיל לתיקים כלכליים שיידונו בפני שופטים בעלי ניסיון רב בתחומים אלו, אולם בשל נסיבות פוליטיות, דווקא תחום הפירוקים והכינוסים, תחום כלכלי מובהק, לא הוכנס לגדר סמכויות מחלקה זאת.
במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט הכלכלי נקבע, כי בית המשפט ינקוט זהירות בהתערבות בשיקול הדעת העסקי של חברה. באותו מקרה, דן בית המשפט בבקשה למתן צו זמני שיאסור הקצאת מניות, מאחר וההחלטה בעניין לא הובאה לאישור האסיפה הכללית. הבקשה נדחתה ובית המשפט ציין כי עליו להימנע עד כמה שניתן מהמרת שיקול הדעת העסקי שנתון לחברה ציבורית בשיקול דעתו שלו. כלומר, גם החלטות שאינן טובות לבעלי המניות מקרב הציבור, יש לנקוט בזהירות רבה עת שוקל בית המשפט האם לבטל החלטות המבוססות על שיקול עסקי ראוי של דירקטוריון החברה. בשורה התחתונה קביעת בית המשפט הכלכלי בעניין זה מורה, כי אם מדובר בשיקול דעת סביר של דירקטוריון החברה, שאינו פסול, אין זה ראוי שבית המשפט יתערב. כמובן, שהחלטת בית המשפט אינה פוטרת את בעלי התפקיד מאחריות ככל שלא פעלו בהתאם לנהלים תקינים ומכאן הרגישות של נושא הממשל התאגידי.
נדגיש, כי כלל אי ההתערבות אינו חל רק בחברות ציבוריות אלא גם בחברות פרטיות ובעוד שהמלצות וועדת גושן ניתנו לגבי חברות ציבוריות, סטנדרט ההתנהגות הראוי נכון במקרים מסוימים גם לגבי חברות פרטיות. הואיל ומדובר בסוגיות מורכבות ה, מומלץ לחברי הדירקטוריון להיעזר בייעוץ משפטי שוטף על ידי עורך דין המתמחה בתחום כדי לוודא כי אופן קבלת ההחלטות נעשה באופן תקין.
פורסם ב אפיק משפטי 112 10.10.2012