אפיק משפטי 113 24.10.2012

עדכוני חקיקה ופסיקה

23 ספטמבר 2012

בית המשפט יתערב בהסדר נושים רק אם קיימות חלופות טובות יותר

נושים של חברה הגיעו להסדר. בהתאם לנדרש בחוק החברות, הובא ההסדר לאישור בית המשפט. ככלל, לבית המשפט קיימת הסמכות לא לאשר את הסדר הנושים אך לרוב נטו בתי המשפט לפרש בצמצום את סמכות ההתערבות בשיקול דעת הנושים מתוך ההנחה כי מאחר והם הנפגעים העיקריים מהקלעות החברה החייבת לקשיים, הרי שבאמצעות הסדר הם יכולים להבטיח את זכותם להיפרע באופן מירבי מנכסי החברה. אולם, בית המשפט יתערב בהסדר הנושים באחד משני מצבים: האחד, כאשר נפל פגם מהותי בהליך ההצבעה והשני, כאשר לפי שיקולי כדאיות כלכלית סבור בית המשפט כי ההסדר אינו נותן תמורה מספקת לנושים, וקיימת חלופה אחרת טובה יותר. נקבע, כי בית המשפט אינו מהווה חותמת גומי להסדר נושים, רק משום שזה אושר על ידי רוב הנושים, ושומה עלו לבחון את קיומה של חלופה אחרת הטובה מזו שבה תמכו מרבית הנושים שהשתתפו באסיפה. כך שבמידה וקיימת חלופה שפגיעתה בנושים תהא פחותה יותר, יתערב בית המשפט בהחלטה. במקרה זה, מאחר וקיימת חלופה טובה יותר להסדר שהובא לאישור במקרה דנן, יעדיף בית המשפט את שיקול דעתו על פני זה של הנושים על מנת להימנע מפגיעה בהגינות המסחרית, להגן על אותו ציבור נושים אשר לא השתתף באסיפה ולא אמר את דברו, ויבחר בעדיפות שפגיעתה בנושים פחותה.

04 ספטמבר 2012

נושה שויתר על מעמדו כנושה מובטח, לא יוכל לשוב למעמדו אף לאחר ביטול הסדר הנושים

בנק נתן הסכמתו למתווה של הסדר נושים במסגרתו הסתפק הבנק בבטוחה מופחתת, ובמעמד של נושה רגיל. לאחר שהבחין הבנק כי אין הוא מובטח כראוי, ביקש לחזור בו מההסדר שהושג. בית המשפט קבע כי כל גוף שמוסר הסכמתו למתווה מסויים של הסדר נושים, יכול וצריך לצפות את האפשרות שהבטוחה שהסכים להסתפק בה תתברר בסופו של יום כבלתי כדאית. הסדר נושים "צופה פני עתיד" , הוא אינו וודאי וצפוי כי כדאיותו תשתנה. בעניין דנן, משהסכים ...

09 אוקטובר 2012

רוכש ראשון יועדף על פני רוכש שני בעסקאות נוגדות אם פעל בתום לב ואף אם לא נרשמה העסקה

המנוחה מכרה חלקה במגרש שבבעלותה לרוכש. לאחר מותה עברו זכויותיה במגרש לבנה. לאחר 30 שנה מכר בנה את אותה חלקה לרוכש נוסף. העסקה הראשונה לא הסתיימה ברישום הזכויות, לעומתה, בעסקה השנייה, הושלם רישום הזכויות ונרשמה הערת אזהרה. בית המשפט קבע כי בפניו עסקאות נוגדות, ויש להעדיף את העסקה הראשונה בזמן על פני העסקה השנייה בשים לב כי העסקה השנייה נעשתה בחוסר תום ליבו של הרוכש השני בזמן אשר ידע על העסקה הראשונה. יחד עם זאת, חלה על הרוכש הראשון בזמן, חובת תום הלב כלפי הרוכש השני, לרשום הערת אזהרה ביחס לזכויותיו במקרקעין, אולם לא נשללה ממנו העדיפות עקב חוסר תום ליבו של הרוכש השני. שאלת תום ליבו של הרוכש השני בזמן נבחנת בשני היבטים מרכזיים : בהיבט הסובייקטיבי- האם הרוכש השני בזמן ידע על העסקה הראשונה בעת שהתקשר בעסקה שלו; ובהיבט האובייקטיבי- האם הרוכש השני בדק את מצב המקרקעין בשטח ובפנקס הרישום טרם עריכת העסקה.

11 אוקטובר 2012

אומד דעת הצדדים להסכם בוררות יכריע בשאלה היכן תתברר המחלוקת

בין צדדים נחתם הסכם ובו תניית בוררות מחייבת. הוגשה לבית המשפט בקשה לעיכוב ההליכים המתנהלים בו, בהתאם לתניית הבוררות שבהסכם. בית המשפט חזר וביסס את ההלכה לפיה יש לתת תוקף ובכורה לתניות בורות שבהסכם בין צדדים. עם זאת, בד בבד, כחלק מעקרון חופש החוזים, יש לכבד את רצון הצדדים אף אם זה התגבש לאחר שלב החתימה על ההסכם. בהתאם לכך קובע חוק הבוררות כי בית המשפט יעכב את ההליכים בין צדדים להסכם כל עוד המבקש ...

10 אוקטובר 2012

ערכאת הערעור מוסמכת להתערב בממצאי הערכאה הדיונית במקרים מיוחדים

מחברת של ספרי לשון ודקדוק טענה כי קטעים שלמים מספרים שחברה הועתקו באופן שפגע בזכויותיה הקנייניות ובשיטת הלימוד שפיתחה. תביעה שהוגשה בנושא התקבלה והיא זכתה לפיצויים בגובה של יותר מ-200 אלף ₪. מחלוקת זו הגיעה לבית המשפט העליון שביטל את פסק הדין וקבע כי אין מדובר בהעתקה מהותית – אם בכלל. קביעה זו נעשתה תוך התערבות בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. נפסק כי חרף הכלל הברור ולפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית, מקום בו קביעות עובדתיות הסתמכו על ראיות כתובות, חפצים ואפילו חוות דעת מומחה, ניתן לסטות מכלל זה.