אומד דעת הצדדים להסכם בוררות יכריע בשאלה היכן תתברר המחלוקת

בין צדדים נחתם הסכם ובו תניית בוררות מחייבת. הוגשה לבית המשפט בקשה לעיכוב ההליכים המתנהלים בו, בהתאם לתניית הבוררות שבהסכם. בית המשפט חזר וביסס את ההלכה לפיה יש לתת תוקף ובכורה לתניות בורות שבהסכם בין צדדים. עם זאת, בד בבד, כחלק מעקרון חופש החוזים, יש לכבד את רצון הצדדים אף אם זה התגבש לאחר שלב החתימה על ההסכם. בהתאם לכך קובע חוק הבוררות כי בית המשפט יעכב את ההליכים בין צדדים להסכם כל עוד המבקש היה ועודנו מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות. כלומר, כאשר צד לחוזה אינו עומד על זכותו לברר את המחלוקת בבוררות וכאשר הצד השני אינו עומד על קיומה של תניית הבוררות, אזי אומד דעתם הינו כי תניית הבוררות נזנחה באותו הרגע. במקרה זה החלה התדיינות בבית המשפט ולא הוגשה בקשה לעיכוב הליכים בהזדמנות הראשונה, ומשכך נקבע כי אומר דעת הצדדים היה ללבן את המחלוקת בבית המשפט ולא במסגרת הליך הבוררות, על פי תניית הבוררות.