בין צדדים נחתם הסכם ובו תניית בוררות מחייבת. הוגשה לבית המשפט בקשה לעיכוב ההליכים המתנהלים בו, בהתאם לתניית הבוררות שבהסכם. בית המשפט חזר וביסס את ההלכה לפיה יש לתת תוקף ובכורה לתניות בורות שבהסכם בין צדדים. עם זאת, בד בבד, כחלק מעקרון חופש החוזים, יש לכבד את רצון הצדדים אף אם זה התגבש לאחר שלב החתימה על ההסכם. בהתאם לכך קובע חוק הבוררות כי בית המשפט יעכב את ההליכים בין צדדים להסכם כל עוד המבקש היה ועודנו מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות. כלומר, כאשר צד לחוזה אינו עומד על זכותו לברר את המחלוקת בבוררות וכאשר הצד השני אינו עומד על קיומה של תניית הבוררות, אזי אומד דעתם הינו כי תניית הבוררות נזנחה באותו הרגע. במקרה זה החלה התדיינות בבית המשפט ולא הוגשה בקשה לעיכוב הליכים בהזדמנות הראשונה, ומשכך נקבע כי אומר דעת הצדדים היה ללבן את המחלוקת בבית המשפט ולא במסגרת הליך הבוררות, על פי תניית הבוררות.
פורסם ב אפיק משפטי 113 24.10.2012
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות