בית המשפט יתערב בהסדר נושים רק אם קיימות חלופות טובות יותר

נושים של חברה הגיעו להסדר. בהתאם לנדרש בחוק החברות, הובא ההסדר לאישור בית המשפט. ככלל, לבית המשפט קיימת הסמכות לא לאשר את הסדר הנושים אך לרוב נטו בתי המשפט לפרש בצמצום את סמכות ההתערבות בשיקול דעת הנושים מתוך ההנחה כי מאחר והם הנפגעים העיקריים מהקלעות החברה החייבת לקשיים, הרי שבאמצעות הסדר הם יכולים להבטיח את זכותם להיפרע באופן מירבי מנכסי החברה. אולם, בית המשפט יתערב בהסדר הנושים באחד משני מצבים: האחד, כאשר נפל פגם מהותי בהליך ההצבעה והשני, כאשר לפי שיקולי כדאיות כלכלית סבור בית המשפט כי ההסדר אינו נותן תמורה מספקת לנושים, וקיימת חלופה אחרת טובה יותר.
נקבע, כי בית המשפט אינו מהווה חותמת גומי להסדר נושים, רק משום שזה אושר על ידי רוב הנושים, ושומה עלו לבחון את קיומה של חלופה אחרת הטובה מזו שבה תמכו מרבית הנושים שהשתתפו באסיפה. כך שבמידה וקיימת חלופה שפגיעתה בנושים תהא פחותה יותר, יתערב בית המשפט בהחלטה. במקרה זה, מאחר וקיימת חלופה טובה יותר להסדר שהובא לאישור במקרה דנן, יעדיף בית המשפט את שיקול דעתו על פני זה של הנושים על מנת להימנע מפגיעה בהגינות המסחרית, להגן על אותו ציבור נושים אשר לא השתתף באסיפה ולא אמר את דברו, ויבחר בעדיפות שפגיעתה בנושים פחותה.