עירייה פרסמה מכרז, כאשר חישוב ההצעה הזולה נעשה בשיטת הממוצע: חישוב ממוצע ההצעות וההצעה אשר תהיה הקרובה ביותר לממוצע (מלמטה) – תזכה. העירייה לקחה בחשבון, במסגרת חישוב ממוצע הצעות במכרז, גם את ההצעות שנפסלו ולא עמדו בתנאי הסף בשל פגם בערבות.
בית המשפט קבע, כי אין לקחת בחשבון במסגרת חישוב הממוצע את ההצעות הפסולות וזאת מאחר ולפי לשון המכרז הצעה פסולה "לא תידון כלל". כמו כן, תכלית המכרז אף היא מצדיקה אי חישוב הצעות פסולות, שכן פרשנות המתירה חישוב של הצעות פסולות עלולה ליצור פתח של ממש להטיית תוצאות המכרז שלא כדין על ידי הגשת הצעות פסולות ופיקטיביות לצורך הטיית הממוצע לטובת מציע מסוים. אפשרות למי שנפסל על הסף להשפיע על תוצאותיו של המכרז תפגע בשוויון בין המציעים ותקנה לאותו מציע פריבילגיה של מעין השתתפות במכרז. במקרה דנן, נקבע כי החלטה לתת להצעה שנפסלה על הסף ביטוי, איננה משקפת את ההגינות המצופה מרשות ציבורית.