לא מתקיימת עוולת גניבת עין בהעדר הוכחת מוניטין והטעית צרכנים

חברה הגישה תביעה בטענה כי חברה אחרת הפיצה מוצרים הדומים עד כדי הטעייה למוצרים אותם היא מפיצה. בית המשפט קבע, כי במקרה כזה על הטוען לגניבת עין להוכיח שני יסודות מצטברים: יסוד המוניטין בקשר לטובין עצמם וכן קיומו של חשש סביר להטעיה בקשר למקור הטובין. בית המשפט ציין, כי אף אם יוכח דמיון עד כדי הטעייה בין הטובין, על החברה להוכיח כי הציבור חושב כי היא המקור לטובין.
בית המשפט קבע, כי החברה התובעת לא הצליחה להוכיח קיומו של מוניטין, הואיל ומוצריה שווקו זמן קצר בלבד בטרם שווקו מוצרי הנתבעים. כמו כן, חרף הדמיון הרב בחזות ובצורה הכללית של המוצרים לא הוכח חשש להטעיה מאחר ומדובר במוצרים יקרים יחסית, אשר אינם נרכשים מדי יום ביומו. בית המשפט הניח באופן סביר כי לקוחות אשר מעוניינים בשעוני התובעות, בוודאי ישימו לב לשם היצרן המוטבע הן בתוך השעון והן על-גבי אריזתו. כמו כן, קיים שוני בין האריזות ובפער המחירים בין המוצרים הנמכרים על-ידי התובעות לבין אלו הנמכרים על-ידי הנתבעים, אשר בנסיבות העניין עשויים להפיג את החשש להטעיה.