בעל תפקיד בתאגיד עשוי לחוב באופן אישי בהשבת כספי התאגיד אם נהג בהם בניגוד להרשאה

מנהל עמותה העביר כספים מקופת העמותה לצד שלישי במטרה שישקיע אותם ויצבור רווחים. הוצאות אלו לא נרשמו כפי שהיו צריכות להיות רשומות בספרי העמותה. משלא צלחו ההשקעות והעמותה נכנסה להליכי פירוק, הוגשה כנגד מנהל העמותה תביעה להשבת הכספים שלא הוחזרו לקופת העמותה בשל כך שנהג שלא כהוגן בהיותו נושא משרה בתאגיד.
בית המשפט קבע כי התנהלות שלא כהוגן, על פי חוק החברות, היא כל התנהגות שיש בה משום הפרת חובות הזהירות כלפי התאגיד וכן חריגה מהרשאה שניתנה לו. לעניין זה קבע בית המשפט כי על אף שאין הוראה מפורשת בחוק המחילה דין זה על עמותות, אין מקום להבחנה בין עמותות לחברות וזאת בהיעדר הבדל מהותי רלוונטי המצדיק הבחנה כזו.
השקעת כספי עמותה על מנת לשמור על ערכם ולאפשר קבלת תשואה בגינם, כאשר אין מדובר בתאגיד שעיסוקו בהשקעות, צריכה להתבצע במשנה זהירות תוך מתן הדעת למטרות העמותה ולצרכים שאותם אמורים כספיה לשרת. זאת, כאמור, בנוסף לכללי הניהול התקין החלים על עמותה כעל כל תאגיד אחר.
אשר על כן קבע בית המשפט כי מנהל העמותה חייב באופן אישי להשיב את הכספים לעמותה.