אפיק משפטי 136 02.10.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

17 ספטמבר 2013

בעל תפקיד בתאגיד עשוי לחוב באופן אישי בהשבת כספי התאגיד אם נהג בהם בניגוד להרשאה

מנהל עמותה העביר כספים מקופת העמותה לצד שלישי במטרה שישקיע אותם ויצבור רווחים. הוצאות אלו לא נרשמו כפי שהיו צריכות להיות רשומות בספרי העמותה. משלא צלחו ההשקעות והעמותה נכנסה להליכי פירוק, הוגשה כנגד מנהל העמותה תביעה להשבת הכספים שלא הוחזרו לקופת העמותה בשל כך שנהג שלא כהוגן בהיותו נושא משרה בתאגיד. בית המשפט קבע כי התנהלות שלא כהוגן, על פי חוק החברות, היא כל התנהגות שיש בה משום הפרת חובות הזהירות כלפי התאגיד וכן חריגה מהרשאה שניתנה לו. לעניין זה קבע בית המשפט כי על אף שאין הוראה מפורשת בחוק המחילה דין זה על עמותות, אין מקום להבחנה בין עמותות לחברות וזאת בהיעדר הבדל מהותי רלוונטי המצדיק הבחנה כזו. השקעת כספי עמותה על מנת לשמור על ערכם ולאפשר קבלת תשואה בגינם, כאשר אין מדובר בתאגיד שעיסוקו בהשקעות, צריכה להתבצע במשנה זהירות תוך מתן הדעת למטרות העמותה ולצרכים שאותם אמורים כספיה לשרת. זאת, כאמור, בנוסף לכללי הניהול התקין החלים על עמותה כעל כל תאגיד אחר. אשר על כן קבע בית המשפט כי מנהל העמותה חייב באופן אישי להשיב את הכספים לעמותה.

27 אוגוסט 2013

מנהל עשוי לחוב אישית בחובות לעובדים אם המשיך בהעסקתם כשחשש ליכולת פירעון התאגיד

קבוצת חברות נוהלה במשותף, כך שכל העובדים של הקבוצה הועסקה באחת החברות. אותה חברה נכנסה להליכי פירוק ואחד העובדים תבע את כל קבוצת החברות ואת בעל המניות בקבוצה מכיוון שלאור עירוב הנכסים בין החברות השונות אשר בבעלות אותו בעל מניות ואופן ניהול החברות על ידו ולאור העובדה שלאחר פירוק החברה המעסיקה המשיכו החברות האחרות את פעילותה, יש לחייב את כולם באופן אישי בחובות החברה היחידה בקבוצה שהעסיקה את העובדים. בית הדין חזר על ההלכה, כי אמנם לא בקלות יסיר בית המשפט את מסך התאגיד, אולם בסוגיית הרמת מסך ההתאגדות במישור יחסי עבודה, גדרי הנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך הורחבו במקרים המתאימים, תוך שקילת עקרון תום הלב, האחריות המיוחדת וחובת האמון המוגברת החלים בין הצדדים ליחסי העבודה ובין בעל השליטה במעסיק לבין העובד. עוד נקבע, כי במקרה בו מוכחת התנהלות בה מוקם ומנוהל עסק הממשיך, ולו חלקית את פעילות החברה, כך שהמהלך מרוקן למעשה את החברה מנכסיה קמה הצדקה במקרים המתאימים להרמת מסך ההתאגדות. עוד, בחברה משפחתית יטה בית המשפט בקלות רבה יותר להרים המסך, הואיל והסיכוי לעירוב נכסים ולטשטוש הקו המפריד בין טובת החברה לבין טובת המשפחה הוא גדול יותר. בית הדין קבע עוד, כי חובת תום הלב מחייבת את המעסיק לבחון את מידת יכולתו הצפויה לעמוד בפירעון התחייבויותיו כלפי עובדיו ואם מנהל יודע כי קיים חשש משמעותי שהתאגיד לא יוכל לקיים התחייבויותיו כלפי העובדים, עליו להימנע מהעסקתם. כך, בית הדין קבע כי החברות האחרות בקבוצה ובעל השליטה אחראים אישית כלפי העובד.

16 אוגוסט 2013

צדדים יכולים להרחיב את סמכות הבורר בהתנהלותם במהלך הבוררות

צדדים לסכסוך חתמו על שטר בוררות. לאחר שניתן פסק הבורר פנה אחד הצדדים לבית הדין בבקשה לבטל את פסק הבורר בשל חריגה של הבורר מסמכותו. בית הדין קבע, כי צדדים להליך בוררות יכולים להרחיב את סמכות הבורר על ידי אופן התנהלותם במהלך ניהול הבוררות ובוודאי כאשר במסגרת הליך הבוררות לא נשמעה כל התנגדות להרחבת הסמכות. במקרה זה קבע בית הדין כי ניתנה זכות טיעון לצדדים ולא נגרם כל עיוות דין ולכן אין מקום לבטל את פסק הבוררות.

27 מאי 2013

תפקידו של מתווך מתמצה בהפגשת הצדדים בלבד ולא ביצירת ההתחייבות המשפטית עצמה

אדם תבע סוכנות נסיעות בשל התנהלות לקוייה שגרמה לו נזקים כספיים ועוגמת נפש. סוכנות הנסיעות טענה כי אינה אחראית באשר היא בסך הכל מתווך או שלוח של חברת התעופה. בית המשפט מצא את הסוכנות אחראית. בית המשפט המחוזי קבע, כי תפקידו של מתווך מתמצה בהפגשת הצדדים בלבד ולא ביצירת ההתחייבות המשפטית עצמה. שלוח יוצר אומנם התחייבות משפטית, אך אינו מהווה צד לה. לעומת זאת, סוכנות נסיעות מהווה חלק פעיל ביצירת העסקאות, כאשר היא זו המחתימה את הלקוחות על חוזים (הנערכים מולה ולא אל מול הספקים), גובה מהלקוחות את הכספים ומתחייבת לספק להם את השירותים המוצעים. כך, חובתה ואחריותה של סוכנות הנסיעות אינה מסתיימת עם התשלום ועליה להבטיח שהשירות שמכרה ללקוח גם יסופק לו ולטפל בתלונות של הלקוח כלפי ספק השירות.

02 ספטמבר 2013

מכירת מכשיר המאפשר הפרה של זכויות יוצרים אינה נחשבת הפרת זכויות יוצרים

חברה מכרה אמצעי טכנולוגי המאפשר "פיצוח" הגנות אלקטרוניות על זכות יוצרים. בית המשפט ציין כי החברה לא ביצעה אף אחת מהפעולות השמורות לבעלת זכות היוצרים, לפיכך היא אינה מפירה "ישירה" ומאחר וגם גורם שלישי לא הפר באופן ישיר, החברה אינה מפירה "עקיפה" ואף אינה מפירה "תורמת" וכך לא בוצעה במקרה זה הפרה של זכויות יוצרים. עם זאת, בית המשפט ציין כי קיימת אפשרות שבמקרה שכזה תעמוד לבעל הזכות שהופרה עילת תביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט בגין החזר ההפסדים הכספיים שנגרמו לבעל זכויות היוצרים.

21 יולי 2013

תביעה מכוח הסכם שיתוף במקרקעין צריכה להיות בתום לב

במסגרת הסכם שיתוף בבית משותף, קיבל בעל הדירה העליונה בבניין את זכויות הבניה על הגג כאשר מנגד קיבל בעל דירת את הזכות להצמיד את הגינה לדירתו אלא שמאוחר יותר הוא גילה שלא ניתן להצמידה לדירתו היות והיא שייכת גם לדיירי הבניינים הסמוכים אשר לא היו צד להסכם השיתוף. בעל דירת הקרקע טען שהוטעה לחשוב על ידי בעל הדירה העליונה כי הגינה שייכת רק לצדדים להסכם השיתוף ומשכך, תבע מבעל הדירה העליונה תשלומי איזון. המפקחת על המקרקעין דחתה את תביעת בעל דירת הקרקע לתשלומי איזון תוך שציינה כי חלף זמן רב מחתימת הסכם השיתוף ועד הגשת התביעה (כחמש שנים) ובזמן זה שינה בעל דירת הגג את מצבו לרעה ובכל מקרה תום הלב דורש פעולה מהירה במקרקעין. המפקחת אף וחזרה על ההלכה הפסוקה לפיה כל זכות במקרקעין וחיוב לפי חוק המקרקעין צריכים להיות מופעלים בתום לב כאשר תום הלב לא דורש שצד לא יתחשב באינטרס של עצמו וששמירה על אינטרס עצמי צריכה להיעשות בצורה הוגנת תוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר.

08 ספטמבר 2013

לא ניתן להוסיף מחיר מינימלי נסתר במכרז ללא יידוע המציעים מראש

הצעתו של משתתף במכרז נפסלה על הסף מכיוון שהמחיר שהוצע בה היה גבוה ממחיר מינימום שנקבע כתנאי סף במסגרת אומדן המכרז, אשר לא היה גלוי למשתתפי המכרז טרם הגשת ההצעות. בעתירה שהוגשה לבית המשפט נטען כי פסילת הצעה של משתתף במכרז בשל אי עמידה בתנאי סף נסתר מהווה שינוי של תנאי המכרז ותוספת לתנאי המכרז לאחר פרסומו. בית המשפט קיבל את העתירה וביטל את המכרז, תוך שקבע, כי ניתן ליצור מכרז בו מחיר המינימום מוכנס מבעוד מועד לתיבת המכרזים והוא נסתר, אולם יש ליידע על כך בצורה ברורה וידועה לכל המשתתפים במכרז ולא ניתן להוסיף התנאי בשלב מאוחר ובסמיכות למועד האחרון להגשת ההצעות.