אפיק משפטי 135 18.09.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

27 אוגוסט 2013

דחיית בקשה לאישור הסדר נושים תיעשה במצבים של פגם מהותי, קיפוח או עיוות דין.

הסדר נושים נועד, דרך כלל, להחליף את סדרי פירעון החובות המעוגנים בדיני הפירוק, והוא מאפשר יצירת חלופה להסדרים אלה בדרך המבקשת להיטיב עם הצדדים המעורבים בעניינה של החברה. לבית המשפט הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים אשר גובש בין החברה לבין נושיה, ואושר פה אחד על ידי אסיפת הנושים, לאחר שניתן צו לפירוק החברה. נקבע כי לבית המשפט הסמכות שלא לאשר הסדר נושים גם אם התקבל ברוב הדרוש באסיפת נושים. התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של אסיפת הנושים מוצדקת בשני מצבים עיקריים: מצבים בהם בית המשפט משתכנע כי הרוב שהושג באסיפת הנושים אינו מבטא הכרעת כדאיות מצד הרוב האמיתי של הנשייה, כמהותה לפי הדין והשיקולים העומדים מאחוריו; וכן מצבים בהם קיימים שיקולים מתחום המדיניות המשפטית – ציבורית, הצדק או תקנת הציבור, המחייבים פסילת ההסדר חרף שיקולי הכדאיות של רוב הנושים. במקרה זה קבע בית המשפט כי התקיימו שני המצבים שבהם רשאי הוא להתערב בשיקול דעתה של אסיפת הנושים – קיומו של פגם מהותי שנפל באופן קבלת ההחלטה וכן מצב שבו ההחלטה הינה בלתי סבירה במובהק ויש בה לגרום לקיפוח ועיוות דין, ולכן פסל את ההסדר.

16 אוגוסט 2013

אין להורות על הרמת מסך כאשר לא הוכח כי בעל מניות ניהל את החברה כדי להתחמק מחובותיה

נושים של חברה שלא הצליחה לשלם חובותיה, הגישו בקשה לבית המשפט להורות על הרמת מסך ההתאגדות, כך שבעל מניות בה (שכיהן כבעל תפקיד בשכר) יחוב בחובותיה שכן, לטענתם, ידע כי החברה בבעיה תזרימית, ועל אף זאת המשיך והתקשר איתם. להוכחת תביעתם הסבירו הנושים כי בכך שבעל המניות לא משך לעצמו משכורת יש משום ידיעה כי החברה במצב כלכלי קשה, ולפיכך קמה עילת הרמת מסך נגדו. בית המשפט קבע כי העובדה שבעל המניות לא משך משכורת מהחברה אינה צריכה לעמוד לו לרועץ, שכן בעל מניות שמבין שחברתו מצויה במצוקה תזרימית ובשל כך אינו מושך משכורת (כשהוא גם מנהל בשכר בה), רק ראוי להערה והכרת תודה. עוד נקבע, כי העובדה שהחברה איננה משלמת מקדמות איננה אינדיקציה למצבה הכספי. תשלום מקדמות ע"י חברה היא תוצאה מאזנית ואין קורלציה בין המצב המאזני למצבה הכספי של החברה. עוד קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה אין לנקוט בצעד החריג ולהורות על הרמת מסך ההתאגדות, שכן לא הוכח כי בעל המניות ניהל את החברה באופן מגמתי להתחמק מחובותיה.

04 ספטמבר 2013

הפרת התחייבות לאי תחרות בהסכם פרישה תזכה את המעביד בביטול והשבה

בסמוך למועד סיום יחסי העבודה נחתם בין עובד למעביד הסכם פרישה במסגרתו התחייב העובד שבמשך 24 חודשים מסיום עבודתו לא יתחרה במעביד אלא בהסכמה מראש ובכתב. בתמורה זכאי היה העובד לקבל את מלוא פיצויי הפיטורים למרות שהתפטר. בגין הפרת ההתחייבות נקבע פיצוי מוסכם. למרות ההסכם, מיד לאחר סיום העסקתו הקים העובד עסק עצמאי והחל לייצג ספק, אשר המעביד לשעבר היה נציגו בישראל. בית הדין קבע כי המעביד רשאי היה לבטל את הסכם הפרישה שנחתם נוכח הפרתו היסודית, וזכאי להשבת סכומים ששילם מכוח ההסכם. עם זאת, משיקולי צדק, הפחית בית הדין את סכום ההשבה ב25%.

03 ספטמבר 2013

ביטול שלא כדין של הסכם אינו פותר מחובת השבה הדדית

קבלן שכר קבלן משנה לביצוע פרויקט. הפרויקט בוטל. הקבלן דרש מקבלן המשנה השבת כספים ששולמו לו בעבור עבודות שלא בוצעו בפועל. קבלן המשנה טען בין היתר שלא ניתנה לו הודעה כדין על ביטול החוזה וכי מכיוון שהחוזה לא בוטל כדין לא נדרש ממנו להשיב את הסכומים שקיבל. בית המשפט קבע כי כשברור, או צריך להיות ברור, כי ההסכם לא יקוים, לא נדרשת מסירת הודעת ביטול. במקרה זה, עם ביטול הפרויקט הראשי, היה צריך להיות מובן לקבלן המשנה שההסכם עמו לא יוכל להיות מקוים. בית המשפט קבע עוד, כי אף אם הביטול לא היה כדין עדיין חלה חובת השבה הדדית וזאת ללא קשר לזכות צד שנפגע לתבוע פיצויים. לכן, בית המשפט פסק כי קבלן המשנה ישיב את הכספים ששולמו לו ביתר, בניכוי סכום הפיצויים שפסק בית המשפט בגין ביטול החוזה שלא כדין.

12 ספטמבר 2013

אי מתן שימוע יזכה את העובד בפיצויים גם בפיטורים לגיטימיים

עובדת פוטרה מבלי שנערכה לה שיחת שימוע בשל ירידה בהכנסות המעביד. בית הדין קבע, כי תכלית השימוע אינה רק לאפשר לעובד לטעון נגד ההחלטה על פיטוריו אלא גם לאפשר לו לשאת ולתת עם המעביד על התנאים לסיום העבודה וזאת מתוך ניסיון להתחשב בצורכי שני הצדדים, במיוחד כאשר מדובר בתקופת עבודה ממושכת ובאין חולק כי לפני ההחלטה לקיים שימוע העובד קיים את חיוביו כלפי המעביד כראוי. בית הדין קבע כי לא הוכח שפיטורי העובדת היו בחוסר תום לב מצד המעביד, שכן הללו בוצעו משיקולים ענייניים וכחלק משיקול הדעת הניהולי של המעביד. יחד עם זאת, מדובר בעובדת שעבדה בתפקיד בכיר במשך שנים רבות ופוטרה בגיל 50, תוך פגיעה בציפיותיה להמשך התקשרות לאורך זמן ומבלי שניתנה לה הזדמנות לשנות את ההחלטה. לאור האמור, בית הדין קובע כי העובדת זכאית לפיצוי בסך של 33,000 ₪, בגין אי עריכת שימוע בטרם פיטוריה.

09 ספטמבר 2013

משפג תוקף הסכם חכירה המינהל לא מחוייב לחתום על הסכם חדש בתנאי ההסכם הקודם

תוקפו הסכם החכירה מול מינהל מקרקעי ישראל פג בשנות החמישים. משביקש החוכר לחדש את הסכם החכירה באותם סירב המינהל לחדשו בתנאי ההסכם המקורי ודרש הסכם חדש בתנאים אחרים. בית המשפט קבע, כי משפג תוקפו של הסכם החכירה, המינהל לא מחוייב לחתום על הסכם חכירה חדש בתנאי ההסכם המקורי והוא רשאי לחתום על הסכם חכירה חדש בהתאם ובתנאים המקובלים במינהל באותה העת. בית המשפט גם סירב להכיר כהבטחה שילטונית מחייבת בהצהרה של מנהל המחוז במינהל כי המינהל יקדם חתימה על הסכם מבלי לפגוע בזכויות בהסכם הקודם. זאת מכיוון שהבטחה מינהלית מחייבת דורשת כי ההבטחה תהיה ברת ביצוע ומי שנתנה יהיה בעל סמכות לעשות כן והבטיח תוך כוונה שיהיה להבטחה זו תוקף משפטי. הודגש כי לענין סמכותו של בעל תפקיד מסוים לחייב את הרשות נדרשת הוראה מסמיכה מפורשת. במקרה זה נפסק כי אמירת מנהל המחוז היתה כחלק ממשא ומתן לפשרה ולא היתה מחייבת.

30 אוגוסט 2013

זכייה של זוכה במכרז לא תעוכב, במקום בו לא הוכח כי הנזק שייגרם מכך הינו בלתי הפיך

בשל פגם שנפל בעת שקלול ההצעות, הורה בית המשפט לעניינים מינהליים למפרסם המכרז לשקלל מחדש את ההצעות ולפעול לשינוי הזכיות בהתאם לכך. שינוי זה הוביל ל"חילופין" במיקומי הזכייה של הזוכים האחרים (כך שכולם זכו באחד מהאזורים), מלבד במקרה אחד. כתוצאה מכך הגיש המשתתף, אשר לא נבחר כזוכה (גם לאחר השקלול החדש) ערעור על החלטת בית המשפט ובקשה לעיכוב ביצוע של מימוש הזכייה. נקבע כי נקודת המוצא במימושן של החלטות שיפוטיות היא כי הזוכה בדין אמור לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד לאחר מתן פסק הדין. אולם, סייג לכלל זה הינו במקרה שבו כאשר צד, המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין, מוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: מאזן הנוחות (ובו נבחנת השאלה האם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור) וסיכויי הערעור להתקבל. במקרה זה, דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי הואיל ומדובר במכרז לאספקת שירותי גינון, הרי שהנזק שייגרם מכך שפסק הדין לא יעוכב אינו בלתי הפיך, מאחר וניתן יהיה להחזיר את מתן השירות לאחר ההכרעה בערעור, בהתאם לתוצאות הליך המשפטי. כמו כן, קבע בית המשפט כי נפל שיהוי בהגשת הבקשה הואיל והוגשה ימים ספורים בלבד לפני תחילתו של מתן השירות על ידי הזוכים החדשים.