עובדת פוטרה מבלי שנערכה לה שיחת שימוע בשל ירידה בהכנסות המעביד. בית הדין קבע, כי תכלית השימוע אינה רק לאפשר לעובד לטעון נגד ההחלטה על פיטוריו אלא גם לאפשר לו לשאת ולתת עם המעביד על התנאים לסיום העבודה וזאת מתוך ניסיון להתחשב בצורכי שני הצדדים, במיוחד כאשר מדובר בתקופת עבודה ממושכת ובאין חולק כי לפני ההחלטה לקיים שימוע העובד קיים את חיוביו כלפי המעביד כראוי.
בית הדין קבע כי לא הוכח שפיטורי העובדת היו בחוסר תום לב מצד המעביד, שכן הללו בוצעו משיקולים ענייניים וכחלק משיקול הדעת הניהולי של המעביד. יחד עם זאת, מדובר בעובדת שעבדה בתפקיד בכיר במשך שנים רבות ופוטרה בגיל 50, תוך פגיעה בציפיותיה להמשך התקשרות לאורך זמן ומבלי שניתנה לה הזדמנות לשנות את ההחלטה. לאור האמור, בית הדין קובע כי העובדת זכאית לפיצוי בסך של 33,000 ₪, בגין אי עריכת שימוע בטרם פיטוריה.
פורסם ב אפיק משפטי 135 18.09.2013