תוקפו הסכם החכירה מול מינהל מקרקעי ישראל פג בשנות החמישים. משביקש החוכר לחדש את הסכם החכירה באותם סירב המינהל לחדשו בתנאי ההסכם המקורי ודרש הסכם חדש בתנאים אחרים.
בית המשפט קבע, כי משפג תוקפו של הסכם החכירה, המינהל לא מחוייב לחתום על הסכם חכירה חדש בתנאי ההסכם המקורי והוא רשאי לחתום על הסכם חכירה חדש בהתאם ובתנאים המקובלים במינהל באותה העת.
בית המשפט גם סירב להכיר כהבטחה שילטונית מחייבת בהצהרה של מנהל המחוז במינהל כי המינהל יקדם חתימה על הסכם מבלי לפגוע בזכויות בהסכם הקודם. זאת מכיוון שהבטחה מינהלית מחייבת דורשת כי ההבטחה תהיה ברת ביצוע ומי שנתנה יהיה בעל סמכות לעשות כן והבטיח תוך כוונה שיהיה להבטחה זו תוקף משפטי. הודגש כי לענין סמכותו של בעל תפקיד מסוים לחייב את הרשות נדרשת הוראה מסמיכה מפורשת. במקרה זה נפסק כי אמירת מנהל המחוז היתה כחלק ממשא ומתן לפשרה ולא היתה מחייבת.
פורסם ב אפיק משפטי 135 18.09.2013