הסדר נושים נועד, דרך כלל, להחליף את סדרי פירעון החובות המעוגנים בדיני הפירוק, והוא מאפשר יצירת חלופה להסדרים אלה בדרך המבקשת להיטיב עם הצדדים המעורבים בעניינה של החברה. לבית המשפט הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים אשר גובש בין החברה לבין נושיה, ואושר פה אחד על ידי אסיפת הנושים, לאחר שניתן צו לפירוק החברה.
נקבע כי לבית המשפט הסמכות שלא לאשר הסדר נושים גם אם התקבל ברוב הדרוש באסיפת נושים. התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של אסיפת הנושים מוצדקת בשני מצבים עיקריים: מצבים בהם בית המשפט משתכנע כי הרוב שהושג באסיפת הנושים אינו מבטא הכרעת כדאיות מצד הרוב האמיתי של הנשייה, כמהותה לפי הדין והשיקולים העומדים מאחוריו; וכן מצבים בהם קיימים שיקולים מתחום המדיניות המשפטית – ציבורית, הצדק או תקנת הציבור, המחייבים פסילת ההסדר חרף שיקולי הכדאיות של רוב הנושים.
במקרה זה קבע בית המשפט כי התקיימו שני המצבים שבהם רשאי הוא להתערב בשיקול דעתה של אסיפת הנושים – קיומו של פגם מהותי שנפל באופן קבלת ההחלטה וכן מצב שבו ההחלטה הינה בלתי סבירה במובהק ויש בה לגרום לקיפוח ועיוות דין, ולכן פסל את ההסדר.
פורסם ב אפיק משפטי 135 18.09.2013