תביעה מכוח הסכם שיתוף במקרקעין צריכה להיות בתום לב

במסגרת הסכם שיתוף בבית משותף, קיבל בעל הדירה העליונה בבניין את זכויות הבניה על הגג כאשר מנגד קיבל בעל דירת את הזכות להצמיד את הגינה לדירתו אלא שמאוחר יותר הוא גילה שלא ניתן להצמידה לדירתו היות והיא שייכת גם לדיירי הבניינים הסמוכים אשר לא היו צד להסכם השיתוף.
בעל דירת הקרקע טען שהוטעה לחשוב על ידי בעל הדירה העליונה כי הגינה שייכת רק לצדדים להסכם השיתוף ומשכך, תבע מבעל הדירה העליונה תשלומי איזון.
המפקחת על המקרקעין דחתה את תביעת בעל דירת הקרקע לתשלומי איזון תוך שציינה כי חלף זמן רב מחתימת הסכם השיתוף ועד הגשת התביעה (כחמש שנים) ובזמן זה שינה בעל דירת הגג את מצבו לרעה ובכל מקרה תום הלב דורש פעולה מהירה במקרקעין. המפקחת אף וחזרה על ההלכה הפסוקה לפיה כל זכות במקרקעין וחיוב לפי חוק המקרקעין צריכים להיות מופעלים בתום לב כאשר תום הלב לא דורש שצד לא יתחשב באינטרס של עצמו וששמירה על אינטרס עצמי צריכה להיעשות בצורה הוגנת תוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר.