אין בכוחו של רישום סימן מסחר כדי למנוע יבוא מקביל של המוצר שלא דרך היבואן המקורי.

חברה תבעה חברה אחרת בטענה להפרת סימן מסחר רשום שלה. הנתבעת טענה כי עומדת לה הגנת היבוא המקביל של המוצרים, ואילו החברה שרשמה את סימן המסחר על שמה טענה להפרת סימן המסחר הרשום כיוון שהמוצרים שנמכרו בארץ היו מזויפים, ואין מדובר ביבוא מקביל.
נקבע כי אין בכוחם של בעלי זכויות בסימן מסחר למנוע פעולה המוגדרת כיבוא מקביל של מוצרים מקוריים הנושאים סימניהם והמיובאים לארץ שלא באמצעות היבואן הבלעדי, וזאת להבדיל מהפרה של סימן מסחר בדרך של מכירה של מוצרים מזויפים. על מנת שהפעולה תחסה תחת הגנת היבוא המקביל, על הנתבע להראות כי המוצריםבמחלוקת מקורם בבעלים של סימן המסחר ואינם מזויפים. באותו מקרה נקבע כי השימוש שעשה הנתבע בסימני התובעות היפר את זכויותיהם בסימני המסחר הרשומים בבעלותן ואף עלה לכדי גניבת עין. שימוש כזה מביא לנזקים רבים למותג מוכר ובעל מוניטין.