אפיק משפטי 128 12.06.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

27 מאי 2013

בחברה רווחית ניתן לחלק דיבידנדים גם אם קיימים אג"חים

מחזיקי אג"ח תבעו את החברה בטענה שבוצעה חלוקה אסורה לבעלי המניות תוך הפרה של וחובת הזהירות ותום הלב כלפי המחזיקים באג"חים. נקבע כי על פי חוק החברות, חלוקה נעשית בהתאם לעקרון שימור ההון, אשר נועד להגן על הנושים של החברה. שני המבחנים העומדים ביסוד עקרון זה הוא מבחן הרווח אשר מבקש לעמוד על כך שבעלי המניות יחלקו לעצמם רק את רווחי החברה ולא מעבר לכך, וכן מבחן יכולת הפירעון לפיו החלוקה האמורה לא תפגע ברווחי החברה. עם זאת נקבע כי על אף שפעולת החלוקה של הרווחים מדלדלת את מאגר נכסיה של החברה, אין הנושים יכולים לעצור או להתנגד לה. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי חלוקה כאמור, אשר עומדת בתנאי המבחנים ואינה פוגעת בחברה, היא זכותם הבסיסית של בעלי המניות אשר השקיעו בחברה כדי ליהנות בסופו של יום מרווחיה, והיא בגדר חלוקה מותרת.

26 מאי 2013

די בכך שקיים חוב העולה על חמישה שקלים, אשר לא נפרע על ידי חברה, כדי להביא לפירוקה

בין עובד לחברה נחתם הסכם פשרה לפיה על החברה לשלם לעובד תשלומים המגיעים לו בגין פיטוריו מהחברה. על אף הסכם הפשרה, החברה לא שילמה לעובד את הסכומים במועד הנדרש והעובד הגיש בקשת פירוק כנגד החברה. בית המשפט נתן צו פירוק למועד עתידי במידה ולא יוסדר החוב עד אותו מועד. החברה לא שילמה את החוב תוך שהיא מתנגדת לשיעור התשלומים שעליה לשלם והגישה בקשות שונות בהן בין היתר, בקשה לביטול החלטה להעניק צו פירוק מחמת מרמה, אשר נדחו. ערעור אשר הגישה החברה נדחה אף הוא תוך שבית משפט קובע, כי על החברה היה לכל הפחות לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ולפנות בבקשה מסודרת לבית המשפט. אולם, מאחר והחברה בחרה לא לשלם כלל את חובה ציין בית המשפט את ההלכה הידועה לפיה די בכך שקיים חוב העולה על חמישה שקלים שהגיע מועד פירעונו, ושהנושה מסר לחברה דרישה לפרעון החוב כלפיו והיא אינה פורעת את החוב (או מגיעה להסדר שמניח את דעתו של הנושה) בתוך פרק זמן קצוב, כדי להביא לפירוקה של החברה. עוד מציין בית המשפט כי טענותיה של החברה בדבר שיעורו המדויק של חובה כלפי העובד יוכלו להתברר בלאו הכי במסגרת הליכי הפירוק.

30 מאי 2013

המבחן להיותו של אדם "מורשה בניהול עסקים" של אחר, הוא מבחן אינטנסיביות הקשר

תביעה הוגשה נגד חברה אוסטרלית, המחזיקה במלוא מניותיה של חברה ישראלית. כתב התביעה הומצא לחברה הישראלית, אשר התובעים ראו בה כמורשית בניהול עסקים, אליה ניתן להמציא כתבי בי-דין. הנתבעת טענה, כי מכיוון שכתב התביעה לא הומצא במישרין לחברה הזרה (דבר שהיה מצריך את אישור בית המשפט לכך ומראש), משפטית לא הומצא כתב התביעה כדין לחברה הזרה, וזאת כיוון שהחברה הישראלית לא הוגדרה מעולם כמורשית בניהול עסקיה של החברה הזרה בישראל. בית המשפט קבע כי יש לתת למושג "מורשה" פרשנות מרחיבה. המבחן לשאלת "מיהו מורשה" ייקבע כל פי קיומה של דרגת קשר אינטנסיבי בין החברה למורשה מטעמה, ברמה כזו כי ניתן יהיה להניח שאם יימסר לו כתב תביעה כנגד החברה הזרה, הוא ידאג ליידע אותה בכך, וביכולתו לעשות כן. אשר על כן נקבע כי די בכך שבישראל התנהלה פעילות עסקית מסויימת הנוגע לחברה הזרה כדי לקבוע כי ניתן היה להגיש את כתב התביעה למורשה מטעמה. עוד קבע בית המשפט, כי ניתן להניח שמי שבחר לפעול בישראל או לנהל בה עסקים, נטל על עצמו סיכון צפוי של התדיינות עתידית בבית משפט ישראלי.

30 מאי 2013

אין בכוחו של רישום סימן מסחר כדי למנוע יבוא מקביל של המוצר שלא דרך היבואן המקורי.

חברה תבעה חברה אחרת בטענה להפרת סימן מסחר רשום שלה. הנתבעת טענה כי עומדת לה הגנת היבוא המקביל של המוצרים, ואילו החברה שרשמה את סימן המסחר על שמה טענה להפרת סימן המסחר הרשום כיוון שהמוצרים שנמכרו בארץ היו מזויפים, ואין מדובר ביבוא מקביל. נקבע כי אין בכוחם של בעלי זכויות בסימן מסחר למנוע פעולה המוגדרת כיבוא מקביל של מוצרים מקוריים הנושאים סימניהם והמיובאים לארץ שלא באמצעות היבואן הבלעדי, וזאת להבדיל מהפרה של סימן מסחר בדרך של מכירה של מוצרים מזויפים. על מנת שהפעולה תחסה תחת הגנת היבוא המקביל, על הנתבע להראות כי המוצריםבמחלוקת מקורם בבעלים של סימן המסחר ואינם מזויפים. באותו מקרה נקבע כי השימוש שעשה הנתבע בסימני התובעות היפר את זכויותיהם בסימני המסחר הרשומים בבעלותן ואף עלה לכדי גניבת עין. שימוש כזה מביא לנזקים רבים למותג מוכר ובעל מוניטין.

06 יוני 2013

פרשנות כתב ערבות תבוצע כפרשנות חוזה רגיל

בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעה כספית שעניינה ערבות לחוב. בית המשפט העליון קבע, כי פרשנות כתב ערבות, ככל חוזה, תבוצע על-פי אומד דעת הצדדים לו וזאת לאור לשונו, רוחו, הגיונו ותכליתו. בתוך כך, אין לפרש כתב ערבות במנותק מנסיבות כריתתו. יחד עם זאת, תכלית מוסד הערבות נועדה לחלק סיכונים בין נושה לערב. חוזה הערבות מוסדר בחוק הערבות ולכן את היקף ההגנה המוענקת מכוח דיני הערבות לנותן הערבות יש לפרש על פי ההקשר שבמסגרתה ניתנה ועל פי יחסי הכוחות שבין הצדדים להסכם. בענייננו, פרשנות לפיה חרף נסיבות החתימה על כתב הערבות יחויב המשיב במלוא חובות החברה נוכח לשון כתב הערבות, חורגת מאומד דעת הצדדים.

27 מאי 2013

ניתן להגיש שטר לביצוע עת צד להסכם הפר התחייבויותיו

תובעת הגישה שטר לביצוע היות ולשיטתה הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי הסכם שכן לא פרעה את חובה במסגרת ימי האשראי אשר ניתנו לה. בית המשפט קבע, כי יש לפרש הסכם על פי אומד דעת הצדדים, אשר יילמד מלשון ההסכם ומהנסיבות החיצוניות לחתימתו. בנסיבות מקרה זה, לשון ההסכם חד משמעית ועל כן יש ליתן לה משקל מכריע עת בית המשפט נדרש לפרשנות ההסכם. עוד, לשון ההסכם החד משמעית מתיישבת עם הגיון מסחרי פשוט ועם התנהגות הצדדים במהלך המשא ומתן לפני כריתת ההסכם, במועד כריתת ההסכם ולאחריו- התנהגות אשר תואמת את לשון ההסכם. לאור האמור, בית המשפט קבע כי משהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם הייתה רשאית התובעת להגיש שטר לביצוע.

29 מאי 2013

יש לאפשר זכות עיון רחבה במסמכי ההצעה הזוכה במכרז ולהעמידם בפני ביקורת

בית המשפט קבע כי נקודת המוצא של ועדת המכרזים צריכה להיות חתירה לזכות עיון רחבה ככל הניתן, על מנת להבטיח ביקורת אפקטיבית על החלטותיה. במקרה זה הורה בית המשפט על חשיפת פרטי הצעה שנבחרה כזוכה במכרז, לרבות שמות האנשים באמצעותם מיועדים להינתן השירותים, ופרטי הכשרתם וניסיונם. בית המשפט קבע, כי אין מדובר בסוד מסחרי בר הגנה, שכן כלל לא הוכח כי רשימת העובדים היא מידע שאינו נחלת הרבים ואינו ניתן לגילוי כדין בנקל על-ידי אחרים. כמו כן, החברה לא הוכיחה כי היא נוקטת באמצעים סבירים לשמירתו של מידע זה בסוד. כנגד זכויותיה של החברה קיימת זכות המשתתפים במכרז לבצע ביקורת על החלטת ועדת המכרזים תוך בחינת הצעת הזוכה. מאחר ולניסיון העובדים יש חשיבות לצורך ניקוד, יש משמעות לחשיפת פרטים אלה ולהעמדתם בפני ביקורת.