אפיק משפטי 129 26.06.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

17 יוני 2013

לא ניתן לעקוף את זכות הסירוב הראשונה בחברה על ידי מבנה עסקה שתוכנן לשם כך

תקנון חברה קבע זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות. בעלי מניות טענו כי עסקה נבנתה במיוחד כהפרדה בין מכר המניות ומכר הזכויות בהלוואות הבעלים כדי לעקוף את זכות הסירוב הראשונה...

17 יוני 2013

אי גילוי מידע על מצב פיננסי קשה של תאגיד עשוי ליצור אחריות אישית של נושאי משרה כלפי ספקים

תאגיד ביצע הזמנות גדולות מאוד רגע לפני שהגיש בקשה למתן צו פירוק. הספק טען כי בעלי השליטה ונושאי המשרה בתאגיד אחראיים אישית לנזק שנגרם לו. עקרון האחריות המוגבלת קובע, כי נושאי משרה ובעלי מניות בתאגיד אינם אחראים לחובותיו. עם זאת, הם עשויים להיות אחראים אם, למשל, ענייניו של תאגיד התנהלו בדרך המצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות או כשביצעו בעצמם עוולות כלפי צד שלישי. במקרה זה, הספק הסתמך על מצגי התאגיד לפיו הוא חלק מקבוצת חברות איתנה, זאת בעוד שהתאגיד נתון היה בקשיים כלכליים במועד אספקת הציוד. אי גילוי מידע מלא בדבר קשיים פיננסיים עשוי להקים לבעלי החברה או לנושאי משרה אחריות לחובות התאגיד ואין צורך לייחס למבצע ההטעיה כוונה פסולה, אלא די לקבוע כי ההתנהגות חרגה, באופן אובייקטיבי, מנורמות ההתנהגות הראויות והמקובלות. במקרה זה אחראי המנהל על כך שלא גילה את המידע לספק ואחראית גם בעלת השליטה בתאגיד בשל התעשרותה שלא כדין מכך שהציוד שנכנס למלאי התאגיד הפחית את ערבותה לחובות התאגיד.

13 יוני 2013

התנהגות צד עשויה ללמד על זניחת הליך הבוררות

בית המשפט העליון נדרש לאחרונה למחלוקת בין צדדים להסכם בוררות. בית המשפט קבע, כי כאשר צד משתהה בקידום הליכי בוררות, נמנע ממינוי בורר או מגיש תביעה לבית משפט יש בכך כדי ללמד על זניחת הליכי בוררות. עוד, כאשר נתבע אינו מעלה בהזדמנות הראשונה טענה כי יש לעכב הליכים בתובענה בשל קיומו של הסכם בוררות, חזקה כי הכיר בסמכותו בית המשפט והסכים לנהל את ההליך תוך זניחת הליכי הבוררות. מסקנה זו תקפה גם לגבי הליכים המתנהלים בפני בית משפט זר. כך, כאשר נתבע מתייצב להליך בפני בית משפט זר ולא כופר בסמכות בית המשפט או עומד על קיום הליכי בוררות, נרכשת סמכות כדין. במקרה המדובר נקבע, כי לא ניתן לשלול על הסף את האפשרות שהמשיב זנח את הליכי הבוררות עת נתן הסכמתו לנהל הליכים מקבילים בחו"ל מבלי לבחון את הקשר שבין הליכים אלו לבין הבוררות בין הצדדים בארץ. הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי להכרעה בשאלות לגבי מידת הקשר שבין ההליכים המתנהלים בין הצדדים בחו"ל לבין הליכי הבוררות לפי ההסכם בין הצדדים והאם בתביעות שהגיש המבקש נגד המשיב בחו"ל ביקש המשיב לעכב את ההליכים בשל קיומו של הסכם בוררות.

16 יוני 2013

בהעדר הסכם ישיר בין משכיר לשוכר השכירות כפופה לתשלום מע"מ

חברות העוסקות בבניית בתי מגורים התקשרו בהסכם מול חברת עמידר לפיו יעמידו מקבצי דיור לטובת דיירים שהמדינה תדרוש לשכנם, ללא כל זכות לחברה להחליט בדבר זהות הדיירים, או לפנותם, אלא במקרה של אי תשלום דמי השכירות המופחתים. בהסכם נרשם כי לתמורה שעמידר תעביר לחברות יתווסף מע"מ, אך הסכום שהדיירים משלמים לחברות כולל מע"מ. החברות העבירו למדינה מע"מ בגין הכספים שקיבלו מעמידר, אך על הכספי שקיבלו מהדיירים דיווחו כעסקאות השכרת דירות למגורים הפטורות ממע"מ לפי סעיף 31(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. בית המשפט קבע, כי הפטור מותנה בכך שהמדובר בעסקה למטרת השכרה למגורים ומכאן שנדרש קיומו של הסכם ישיר בין המשכיר לשוכר, למעט בהתקיים החריג של "מתווך" גרידא, המצוי בין השוכר והמשכיר. במקרה זה נקבע כי היחסים החוזיים בין הדיירים לבין החברה אינם ישירים וכי עמידר אינה מהווה מתווך בלבד אלא היא הגורם הפעיל בהשכרת הדירות לאוכלוסיית הזכאים לדיור. גם מההסכם בין החברות לבין עמידר עולה כי עמידר היא "בעל הבית" האמיתי מול הדיירים מכיוון שהיא אחראית לזהות הדיירים, קביעת שכר הדירה, ניסוח ההסכמים ועוד. כל זאת, למרות שגם בין החברות לבין הדיירים נחתם הסכם (שגם בו נרשם כי תנאים מסוימים בו כפופים לתנאים מול עמידר). כך, בית המשפט העליון קבע כי עסקאות ההשכרה כפופות לתשלום מע"מ.

25 מאי 2013

עירייה מחויבת לאכוף את חוקי העזר שלה המונעים פתיחת עסקים בשבת או לתקנם

בעלי חנויות מכולת בתל אביב עתרו כנגד מדיניות עיריית תל אביב אשר מסתפקת בהטלת קנסות סמליים בלבד ואינה סוגרת עסקים הפועלים בשבת. בעלי החנויות טענו, כי הימנעות מסגירת עסקים ובמקום זאת הטלת קנסות יוצרת "תחרות בלתי הוגנת" הפוגעת בזכות לחופש העיסוק ובתכליות החברתיות והדתיות של יום המנוחה. מנגד טענה העירייה, בין היתר, כי היא אוכפת את שמירת יום המנוחה על פי הקבוע בחוק (באמצעות הטלת קנסות) ובהתאם לשיקול דעתה המינהלי. כמו כן, טענה העירייה, כי אין היא רשאית לעשות שימוש בסנקציות הקבועות בחוק רישוי עסקים (כגון צווי סגירה) כדי למנוע תחרות או כדי לשמור על קדושת השבת, שכן אלו אינן חלק ממטרות החוק. בית המשפט העליון קבע כי מטרת מדיניות אכיפה היא, מטבע הדברים, להביא לאכיפה בפועל של החוק. כל עוד לא שוּנה חוק העזר, נקודת המוצא היא שיש לקיימו ובכך שהעירייה מפעילה אכיפה בדרך של הטלת קנסות בלבד, היא מאפשרת בפועל את הפרתו המתמשכת של חוק העזר, או לכל הפחות מעלימה מכך עין.