על הזכאות לדמי הבראה

החובה לשלם והזכות לקבל דמי הבראה הוחלו על כלל המעבידים והעובדים במגזר הפרטי מכוח הסכם קיבוצי כללי בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, כאשר הוראותיו הורחבו בצווי הרחבה המתעדכנים משנה לשנה. במאמר זה נסקור בקצרה מהם דמי הבראה ומתי קמה הזכאות לקבלם.
ככלל, עובד זכאי לדמי הבראה לאחר שהשלים שנת עבודה במקום העבודה ובנסיבות אלה בלבד. מספר ימי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום עבודתו. כך למשל, בשנה הראשונה זכאי העובד לחמישה ימי הבראה, בשנה השנייה והשלישית זכאי העובד לשישה ימי הבראה וכיוצ"ב.
החל מיום 1 יולי, 2013, וכלה ביום 30 יוני, 2014, מחיר יום הבראה לשנת 2013 לעובדים במגזר הפרטי יעמוד על 374 ש"ח לכל יום הבראה.
למרות שאין הוראה מחייבת, תשלום דמי הבראה מבוצע, לרוב, בתשלום יחיד ולא בתשלומים חודשיים. כמו-כן, תשלום דמי הבראה מבוצע בחודשים מסוימים- הכל לפי הנהוג במקום העבודה הספציפי. בתוך כך, עובד שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלים שנת עבודה, יקבל את דמי ההבראה בשנה העוקבת, היינו, שנה שלמה ועוד מספר חודשים עבור השנה הקודמת בהתאם לתקופת העבודה במהלך אותה שנה.
לאור האמור, דמי הבראה מחושבים באופן יחסי, לפי חלקיות משרה או תקופת עבודה חלקית במהלך השנה. לצורך חישוב זכאות לדמי הבראה לא מובאים בחשבון חופשה ללא תשלום, אולם חופשת לידה תבוא בחישוב תקופת הזכאות.
יצוין, כי על פי פסיקה שניתנה לאחרונה, בחישוב תקופת העבודה לצורך בחינת זכאות לדמי הבראה, לא מביאים בחשבון פדיון ימי חופשה שנצברו לזכות העובד וכן חלף הודעה המוקדמת שכן הללו משולמים לאחר ניתוק יחסי עובד-מעביד. כך, עובד שסיים העסקתו ופדה את ימי החופשה שלו או קיבל תשלום במקום הודעה מוקדמת, לא יהיה זכאי לדמי הבראה בגין תקופה זו שנפדתה ואם לא יעמוד בתנאי של שנת עבודה שלמה ללא אותם ימים, לא יהיה זכאי כלל לדמי הבראה.
הואיל ותחום יחסי העבודה הוא תחום מורכב, בייחוד כאשר חלים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, חשוב להיוועץ בעורך דין באופן שוטף כדי לוודא שמשולמים לעובדים התשלומים המחויבים על פי חוק. זאת, ביחוד לאור החקיקה החדשה המטילה אחריות אישית גם על מנהלים ונושאי משרה בתאגיד.