גילוי פרטים מלאים בעסקת מכר נדרש כחלק מחובת תום הלב

בית המשפט דחה תביעה שהוגשה על ידי רוכש דירת מגורים בגין הטעיה באופן של אי גילוי מידע רלוונטי להסכם בעסקת מכר דירה. בית המשפט קבע שעוד בשלב המשא ומתן הרוכש ידע שאין היתר בניה לגג שהיה בנוי וכן, כי לא עלה בידיו להוכיח שמוכר הדירה אכן הציג מצג שווא באופן של הסתרת מידע אודות המלצת הוועדה לתכנון ובניה לסימון גג הרעפים להריסה.
במסגרת התביעה טען הרוכש כי כל שהוצהר בהסכם הוא כי לגג הרעפים אין היתר סופי אך בהמשך התחוור לו כי הגג כלל אינו חוקי ומיועד להריסה ומשכך, דרש פיצוי בגין ירידת ערך הדירה עקב ההריסה כאמור או לחילופין, ביטול ההסכם וקבלת פיצוי בגין השקעתו בדירה ועגמת הנפש שנגרמה לו.
בית המשפט דחה את תביעת הרוכש ופסק שצדדים להסכם מכר מחויבים לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב האחד כלפי השני. כך נקבע כי על פי ההלכה הפסוקה כי חובת הגילוי היא אחת מגילוייו המובהקים של עקרון תום הלב וככזו היא מבטאת נורמות של התנהגות מוסרית בשלב המשא ומתן הטרום חוזי. הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב יכולה ללבוש צורתו של מחדל או של אי-גילוי עובדות, כאשר על-פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם, המנהל משא ומתן, יגלה אותן לצד השני.