ראש עיר אינו מוסמך להבטיח פטור מארנונה

חברה טענה לפטור מתשלום ארנונה מכוח הבטחה שלטונית שניתנה לה לפטור למשך חמש שנים, על ידי מי שהיה באותו הזמן ראש העיר.
בית המשפט קבע כי קיימים ארבעה תנאים מצטברים הנדרשים לחיובה של רשות לקיום הבטחה שלטונית שניתנה, והם: הוכחה כי נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתתה, כי היתה לו כוונה להקנות לה תוקף, כי נותן ההבטחה הוא בעל יכולת למלא אחריה, וכי אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה.
בית המשפט קבע כי בידי הרשות המקומית הסמכות ושיקול דעת בנוגע למתן הנחות ופטורים בעניין הארנונה, אולם אין זהו עניין פרטי שבין ראש הרשות המקומית לבין מקבל הפטור, וכי יש דרישה לאשרור הפטור על ידי גופים נוספים (כמו מועצת הרשות, ומשרד הפנים). בהיעדר אישור כזה, קבע בית המשפט, מדובר לכל היותר בהבטחה שלטונית שלא השתכללה להבטחה מחייבת.