יצירה בעלת צורה אוניברסאלית שלא למטרת ייצור המוני תקנה ליוצרה זכות יוצרים בה

מעצב גילה כי יצירה שעיצב בדמות מפתח עבור מזמין היצירה הוכנה מחדש ובאופן דומה ביותר על ידי יוצר אחר כמה שנים לאחר מכן. לטענת היוצר החדש והמזמין, כיוון שמדובר ביצירה בדמות מפתח, קרי צורה אוניברסאלית, יש בכך משום שלילת יחוד ומקוריות ומכאן שאין ליוצר זכות יוצרים ביצירה.

בית המשפט קיבל את תביעת היוצר הראשון בחלקה וקבע, כי על אף שמדובר בצורה אוניברסאלית יש לראות ביצירה ככזו שהושקע זמן ומחשבה בהכנתה ומשכך ראויה היא להגנה. כמו כן נקבע כי לעיתים מצב בו המוצר נועד לייצור המוני תמנע מיוצרו את הגנת זכויות היוצרים. לצורך כך חזר בית המשפט על "מבחן 50 היחידות" אשר הוא המידה לקביעת מהו יצור המוני ויצירה המיועדת לייצור קטן מ-50 תזכה את יוצרה בהגנת זכויות היוצרים גם אם היא בעלת עיצוב אוניברסאלי.