שוכר של משרד ביקש לקצר את תקופת השכירות והביא שוכר חליפי. המשכיר דרש מהמשכיר החליפי תנאים מחמירים לאלה שיש לשוכר והשוכר ביטל את השיקים שמסר כנגד השכירות ופינה את הנכס באופן חד צדדי. המשכיר טען לנזקים גדולים אך הגיש תביעה שטרית בגין השיקים שחוללו בלבד.
בית המשפט קבע, כי שכשמשכיר מגיש תביעה שטרית בגין שיקים של שכירות, התביעה מוגבלת רק לתשלום דמי השכירות ולא לנזקים אחרים, אף אם אלה קשורים להסכם השכירות.
שוכר רשאי להפסיק שכירותו בנכס ולהיות פטור מהתחייבויותיו על ידי הבאת שוכר חלופי, בכפוף להסכמת המשכיר, אלא אם התנגדות המשכיר היא מטעמים בלתי סבירים או משום העמדת תנאים בלתי סבירים. במקרה זה המשכיר לא היה רשאי לדרוש הארכת השכירות מכיוון שהעברת השכירות צריכה להיעשות באותם תנאים ולאותה תקופת שכירות או יתרתה, וזאת מבלי להתנות את העברת השכירות בתנאים נוספים. עם זאת, השוכר החליפי הסכים לכך והבעיה היתה שהשוכר החליפי היה ללא כתובת קבוע ולא יכול היה בטחונות מתאימים להבטחת השכירות או אף שיקים לתשלום דמי השכירות ולכן היה רשאי המשכיר לסרב להחלפת השוכר. בית המשפט גם דחה טענה שהשוכר העביר למשכיר רשימת שוכרים חליפיים וטלפונים שלהם כי הנטל למציאת שוכר חליף חל על השוכר.