בעת פיטורי צמצום חובת השימוע והדרישות העולות ממנה מצומצמות

עובד זומן לשיחה במהלכה התבשר כי הוא מפוטר מטעמי צמצום.
בית המשפט הורה למעביד לפצות את העובד בשל אי מתן זכות שימוע. חובת השימוע אינה חובה מוחלטת, או טקס שיש לקיימו כדי לצאת ידי חובה. מדובר בהליך ענייני שמטרתו לבחון את ההצדקה להליך הפיטורין. השאלה שיש לשאול היא האם המעסיק אפשר לעובד להתכונן באופן ראוי לשיחת השימוע במטרה לשטוח טענותיו ולשכנע את המעסיק שאין לפטרו. עם זאת, כאשר מדובר בנסיבות בהן הליך הפיטורין הוא בלתי נמנע, כמו במצב של פיטורי צמצום אמיתיים, ניתן לצמצם את חובת השימוע – הן מבחינת צמצום לוח הזמנים שבין ההודעה על הזימון לשימוע, לשימוע עצמו, הן מבחינת משך ההליך, והן מבחינת הדרישה לערוך פרוטוקול. כאן אמנם הפיטורין נערכו משיקולי צמצום ומשכך החובות החלות על המעסיק נמוכות יותר, אולם הפיטורין נערכו שלא כדין, ללא שיחת שימוע, ללא שניתנה לעובד שהות ראויה להתכונן אליה ולטעון טענותיו ואף לא נרשם פרוטוקול.