בהשקעה בחברה על ידי משקיע עם יחסי אמון חלות חובות גילוי מוגברות על החברה

משקיע הלווה כספים לחברה במסגרת הסכם הלוואה ובמקביל נחתם מסמך הבנות לא מחייב לגבי תנאי השקעה ונרשם בו מפורשות כי אינו מחייב עד לחתימת הסכם מלא. הסכם ההשקעה לא נחתם והמשקיע דרש את החזר ההלוואה הן מהחברה והן באופן אישי משני בעלי מניותיה, יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל, בשל מצגי שווא שניתנו לו אודות החברה והסתרת מידע.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שעל החברה, בעלי מניותיה ובעלי התפקידים בה באופן אישי להשיב את הכספים. מצג שווא הוא מצג (בין מצג אקטיבי ובין על ידי אי הצגת נתונים חיוניים) לגבי המציאות שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות בפועל, זאת בין אם הוצג ברשלנות ובין אם הוצג בכוונה להטעות. כאן גם היו יחסי אמון מוקדמים בין הצדדים, דבר המגביר את חובות הגילוי במסגרת המשא ומתן והעובדה שצד יכול היה לגלות מידע בעצמו אינה גורעת מאחריות הצד השני לגלותו. כאן נמסר מידע מטעה ולא נמסר מידע שאילו היה ידוע למשקיע וודאי שלא היה מתקשר בהסכם. כך, למשל, הוסתר שהחברה פועלת להלכה ולמעשה כ"פירמידה" באשר הפקדות לקוחות חדשים משמשים באופן שוטף לכיסוי הוצאותיה, לא גילו שהחברה גירעונית ובאופן שגרתי נעזרת בהלוואות קצרות טווח של בעלי מניותיה ולא גילו כי עובר לחתימה על המסמכים חלה החמרה במצב החברה. בשל כך בעלי המניות של החברה אחראים מכוח הרמת מסך התאגיד ובעלי התפקידים בחברה אחראים אישית בגין התנהלותם במשא ומתן.