אדם נטל הלוואה מגוף העוסק בהלוואתו בשוק האפור ושיעבד, כבטוחה להלוואה, משק חקלאי. מאוחר יותר טען כי הריבית בה חויב היא "ריבית נשך" אך הגוף המלווה טען כי מגבלות הריבית הקיימות בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993 לא חלות מכיוון שהחוק חל רק על הלוואות עד לסכום של כ1.2 מליון ₪ ובמקרה זה דובר על הלוואה גדולה יותר.
בית המשפט העליון אישר דחיה על הסף של התביעה מכיוון שמדובר בתביעה שניה בנושאים דומים. עם זאת, נקבע שגם אם חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות לא חל, בית המשפט רשאי עקרונית להתערב בגובה הריבית מכוח סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), המאפשר לפסול חוזה בשל היותו בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור, ובמקרים נדירים עוד יותר אפשר להסתייע גם בסעיף 18 לאותו חוק שעניינו עושק. למרות האמור, בית המשפט ישקול האם הריבית סבירה לאור הסיכון הגדול שנוטל המלווה מכיוון שהלווה נוטל הלוואה בסכומים גדולים ואין הוא יכול למצוא מקור לאשראי במערכת הבנקאית.